גל פיטורים חדש, גדול ונוסף יחל באינטל ב-15 ביולי הקרוב. כפי שכנראה התחייב ליפ-בו טאן בעת ששכנע את אנשי ובעלי המניות לבחור בו כמנכ"ל, קודם כל תקצץ החברה עובדים כמעט בכל מקום שניתן – כדי להקטין עוד יותר את ההוצאות, עוד לפני שהיא ממש מצליחה ליצור הכנסות חדשות. לפי הפרסומים מדובר בקיצוץ שנע בין 15 ל-20 אחוזים בעובדי הייצור, אבל יהיו עוד שינויים משמעותיים מעבר לכך, והקיצוץ הזה יתרחש כנראה במלוא עוצמתו גם בישראל, ובאחוזים דומים. בסך הכל אמורה אינטל לפטר כ-20 אלף עובדים נוספים במהלך הזה, ובישראל ההיקף הזה משמעותו למעלה מ-1,000 עובדים. אם אכן כך יהיה המהלך יוריד את מצבת העובדים הכללית של החברה בישראל אל מתחת ל-9,000 עובדים. לחסוך הוצאות תפעוליות בהיקף של חצי מיליארד דולר עוד השנה המטרה המוצהרת של החברה היא לחסוך הוצאות תפעוליות בהיקף של 500 מיליון דולר כבר ב-2025, ולהמשיך לקצץ עוד מיליארד דולר לאחר מכן ב-2026, והפתרון הכי מהיר להשיג זאת הוא עוד קיצוץ בעובדים, מתברר. וזה אחרי גל פיטורים המוני של כ-15 אלף עובדים שיצא לדרך באוגוסט בשנה שעברה – אם כי אז ההשפעה על ישראל הייתה קצת פחות משמעותית. "כפי שהודענו מוקדם יותר השנה, אנו נוקטים צעדים כדי להפוך לחברה רזה, מהירה ויעילה יותר. הסרת המורכבות הארגונית והעצמת המהנדסים שלנו יאפשרו לנו לשרת טוב יותר את צרכי הלקוחות שלנו ולחזק את הביצועים שלנו. אנו מקבלים את ההחלטות הללו על סמך שיקול דעת מדוקדק של מה שנדרש כדי למקם את העסק שלנו לעתיד, ונתייחס לאנשים בזהירות ובכבוד בזמן שאנו משלימים את העבודה החשובה הזו", מסרה החברה בתגובה לפניות של מספר אתרים בחו"ל, שנדרשו בעיקר לפיטורים הצפויים בארצות הברית. אינטל אמורה לבנות את ההכנסות שלה מחדש על מכירה של פעילות ייצור לחברות חיצוניות, ובכך לא השתנה החזון עם כניסתו של טאן לתפקיד. עם זאת רוב המפוטרים יהיו כאמור אנשי ייצור – וכזכור, החברה גם השהתה את רוב פרויקטי הבנייה של מפעלים חדשים, כדי לחסוך מזומנים והוצאות בטווח הקצר לפחות. The new CEO of Intel, Lip-Bu Tan, is serious about cutting costs.$INTC to layoff 10,000+ employees. pic.twitter.com/eP37F3QoW0 — TechFreak (@TechFreakOnline) June 21, 2025 הפיטורים ישפיעו על פיתוח של מעבדים ושבבים גרפיים כאחד מה שמפתיע הוא שבהודעה מראש, שנדרשת בקליפורניה בכל פיטורים שמקיפים יותר מ-50 איש 30 יום לפני שזה קורה, כלולים גם לא מעט אנשי פיתוח: מפיתוח פיזי, דרך מהנדסי לוגיקה שאחראים למבנה של המעבדים, כמה מהנדסי פיתוח מוצר, ועוד. הפיטורים הללו ישפיעו על פיתוח של מעבדים ושבבים גרפיים כאחד. אבל הצמצומים לא עוצרים שם. אינטל מוציאה את כל הפעילות השיווקית שלה למיקור חוץ, כך שכנראה כמעט כל אנשי השיווק ייאלצו לעזוב את החברה. לפי הדיווחים החברה מתכוונת להעביר את כל תפקידי השיווק, ובאופן גלובלי, לידי אקסנצ'ר (Accenture) ובנוסף יוגבר השימוש ב-AI לצורך הפעילות השיווקית של אינטל. חלק מהעובדים שיפוטרו יתבקשו לפני כן לבצע העברת תפקיד לעובדי מיקור החוץ, וייתכן שגם יידרשו לעזור באימון של הבוטים שייכנסו במקום לעבודה. "אקסנצ'ר היא שותפה ותיקה ומובילה מהימנה בתחומים אלה, ומעורבות זו תאפשר לאינטל ולשותפיה להשיג תוצאות עסקיות טובות יותר באמצעות תהליכים ותוכניות פשוטים יותר", אמר אחד הדוברים של החברה בנושא. כן אישר הדובר כי החברה מתכוונת לסגור את כל עסקי שבבי הרכב שלה – פעילות עסקית שממוקדת בעיקר במינכן שבגרמניה – ולמעשה לצאת מהשוק הזה. רוב העובדים בתחום הזה יאלצו לחפש מקום עבודה אחר, כולל מנהל היחיד ג'ק ויסט שהיה בעבר סגן נשיא במובילאיי. עדיין לא ברור האם ההחלטה הזו תשפיע גם על מובילאיי עצמה, אותה רכשה אינטל ב-2017 תמורת כ-15 מיליארד דולר, אחזקה שעברה דילול גדול במהלך 2023 כדי להכניס כ-1.5 מיליארד דולר לקופה המדלדלת שלה. העובדים שיפוטרו כנראה כבר קיבלו הודעה על כך. לפי הידוע, חלק מהעובדים קיבלו התראה בת 60 יום, וחלקם יקבלו הודעה על פיטורין 28 יום לפני שזה יקרה בפועל. המפוטרים יקבלו עד תשעה שבועות שכר כפיצוי.

"במבט קדימה, בטווח הקצר, אנחנו נמשיך לתת פתרונות חומרה ייעודיים בהתקנה מקומית, כלומר באמצעות הרבה כרטיסים גרפיים, אבל אם מסתכלים יותר קדימה מבינים שמכיוון שהעולמות שלנו הם עולמות דאטה שיידרשו הרבה שימוש ב-AI, וברמה מאוד נכבדה, אנחנו בסופו של דבר נעשה את זה בענן והרגולציה צריכה ליישר קו איתנו. וזה אומר שאנחנו נעשה את הכל בצעדים קטנים בהדרגה, וזה כולל כמובן את ההתמודדות מצד אחד עם איכות הנתונים ומצד שני כמובן עם אתגרי האבטחה, אבל זה נכון לכל סוג של עבודה, באופן מקומי או בענן", כך אמרה טלי שטרית, סמנכ"לית תשתיות פיתוח ומ"מ סמנכ"ל תו"ת בשע"ם – זרוע המחשוב של רשות המיסים בכנס Date Centers & Cloud 2025, הכנס השנתי למקצועני הדאטה שנערך באחרונה. שטרית הייתה אחת מהדוברים בפאנל המומחים שסיכם את הכנס. את הפאנל הנחה, כמו את הכנס כולו, דניאל ארנרייך, יועץ ומרצה בתחום האבטחה והסייבר, שביקש מהמשתתפים לספר כיצד מערכות הדאטה סנטר נערכות לעידן ה-AI, על חסמי תשתית ורגולציה שיכול להיות שמונעים קצב מעבר מהיר יותר לענן, ועוד. "כשהעלנו את פרויקט חשבוניות ישראל לענן, מה שהכתיב את העיכוב הוא שאנחנו לא חיים בעולם ריק. אי אפשר להתנהל כאילו מתחילים מחדש בענן. יש מונוליטים ענקיים שאי אפשר להתעלם מהם, וחייבים לשמור על קשר בין מה שקורה בענן וההתקנה המקומית. המערכות חייבות להיות בקשר. רק אם שומרים על יכולת הדיבור ההדדי בין המערכות, ורק אם מריצים בדרך תשתית שמתאימה לעבודה באופן מקומי ובענן ובמקביל, זה יעבוד. זה אומר – כמויות של אנשים שצריכים ללמוד לנהל שתי מערכות, אבל זה אפשרי", הוסיפה שטרית. "אנחנו כמדיניות רוצים שכל המידע יישאר בארץ" אורנה גרנות, מנהלת הענן במרכז רפואי איכילוב, סיפרה בפאנל כי: "אנחנו מעבירים את כל הדאטה. זה הבשורה בענן. אחד החסמים הגדולים ביותר זה הפרטיות. אנחנו מצליחים לייצר מנגנוני שמירת מידע באופן שיבטיח שלא יהיה אירוע שנובע מהמעבר לענן בפני עצמו. היכולת שלנו, וכמובן שאי אפשר להתחייב על אפס מקרים מוחלט, היא לעקוב עם כלים שמציעים כיום שקיפות הרבה יותר, עם נתונים ומידע ברמה יותר עשירה. יש הרבה הצעות לשימוש בפתרונות תוכנה כשירות שנוגעים במידע הראשי, אבל הם לא שומרים את הנתונים בארץ, ואז אני עוצרת. אנחנו כמדיניות רוצים שכל המידע הזה יישאר בארץ, גם בגלל שיותר קל לאשר שמירת מידע כאן בישראל, בטח בהיבט של אבטחה והתקפות סייבר, שאנחנו רוצים להיות עם היד על הדופק. זה האזור שעוד נאלצים להגיד לא". לבדוק נגישות תמידית למידע ובמיוחד – זמינות בשעת חירום משה פרבר, יו"ר CSA ישראל, דיבר על השינויים שהכניסו לשוק הדאטה סנטרים החיצוניים שמספקים שירותים לחברות אחרות. "ב-10 עד 15 שנים האחרונות ההייפר סקלרים, הדאטה סנטרים הגדולים, הוסיפו יכולות שדאטה סנטרים מקומיים לא יכולים להדביק, כולל אימוץ טכנולוגיות ומערכות חומרה חדשות שמחזיקות מערכות וירטואליות בצורה טובה יותר. הם גם מציעים אבטחות חזקות יותר, הצפנות, וגם אם זה לא הכי תפס עדיין, זה בטח לא הגיע להתקנות מקומיות, במיוחד כשיש צורך בהשגת כרטיסי מסך שמה שנשאר לקטנים זה שאריות באיכות נמוכה יותר", הוא אמר. פרבר הזכיר שארגון שרוצה להריץ ולעבוד עם שרתים רבים בחו"ל צריך, "לבדוק כמה סיכונים, ואחד מהם זה נגישות תמידית למידע, במיוחד הזמינות בשעת חירום. לדוגמה, בשעת מלחמה יכול להיות חשש עם הכבלים שמעבירים את המידע. יש גם סיכון מעט נמוך יותר בדמות מטריה משפטית שלא בטוח שיהיה בחו"ל, אבל עבור 90% מהמפעלים זה לא רלוונטי", הוא סיכם. "תמיד יהיה בקר לחות שאפשר יהיה לפרוץ אליו" אלכס פלג, מומחה אבטחת מידע בענן בסינרג'י, אמר, בין השאר, כי "יש כמה נקודות שצריך לחשוב עליהן, צריכת חשמל, קירור דברים שברמת ההתקנה המקומית קשה מאוד לבנות אותם, וקל לי מצד שני כתוקף לתקוף אותם, כי תמיד יהיה בקר לחות שאפשר יהיה לפרוץ אליו. סביבת ה-AI בענן יותר מבוזרת, ולכן יש צורך בהגנת ישויות מול הגנת ברזלים וזה השינוי המשמעותי". פלג הזכיר ששוכחים שבענן זה לא רק הדאטה סנטר אלא גם השירותים בהם בוחרים להשתמש. "שוכחים את האפליקציות החיצוניות שהן נקודות הכניסה העיקריות, וזה מה שנחשף בסוף, ואני מאחל לכולם בהצלחה. לא חושב שבודקים מספיק, בטח לא בסביבות היברידיות, בהן משטחי התקיפה הם הגדולים ביותר", הוא אמר. "אפשר לחדור לכל דאטה סנטר וגם לכל המשתמשים" אוריאל קוסייב, יועץ ענן וסייבר, אמר במפורש שאי אפשר לישון בשקט. "אפשר לחדור לכל דאטה סנטר וגם לכל המשתמשים. AI, עם כל הכבוד, ועד כמה שהיא מביאה בשורה טובה, היא מביאה הרבה אחריות. אם לא נדע לנהל טוב, כולל הרשאות, זה לא יעבוד", הוא הזהיר. קוסייב טען כי אחת הבעיות היא שבהרבה חברות לא ממש מבינים לגמרי את המעבר לענן. "קל לדבר על זה, קשה יותר לבצע היטב", הוא אמר. " יש עדיין הרבה חברות עם התקנות מקומיות, ואז יש גם פה ופה במעבר, וזה פותח עוד וקטורים לתקיפה. זה גם פוגע ביכולות ההגנה". הוא גם ציין שהוא לא אוהב את השתנות השיחה בשוק האבטחה. "יש הרגשה שעברנו מהגנה לסוג של הרמת דגל לבן, אומרים אנחנו נותקף, אנחנו נפסיד, ועכשיו איך אנחנו מצמצמים נזקים. זה תעודת עניות לחברות האבטחה כיום, והרבה פעמים חברות לא בודקות את כל המוצרים עד הסוף. זה ממש כמו לקנות רכב בלי בדיקות", הוא סיכם.

גוגל השיקה לאחרונה את Imagen 4, מודל הטקסט-לתמונה החדיש והמתקדם ביותר שלה, אשר לדבריה מביא עימו שיפורים ניכרים באיכות התמונה ובעיבוד הטקסט. המודל, שנחשף לראשונה בכנס Google I/O בחודש מאי השנה, זמין כעת באופן מוגבל לבדיקה חינמית ב-Google AI Studio וכן באמצעות מנוי בתשלום לממשק ה-API של ג'מיני. לטענת גוגל, Imagen 4 הוא "מודל הטקסט-לתמונה הטוב ביותר שלנו עד כה", והוא "דוחף את גבולות איכות יצירת טקסט-לתמונה". Imagen 4 delivers visuals that pop with richer details, more nuanced color, and better text outputs. Everyone can make images for free in the Gemini App today: https://t.co/awhPeHZIqm#GoogleIO pic.twitter.com/nnI8ZGIELv — Google Gemini App (@GeminiApp) May 20, 2025 למה תזדקקו – Imagen 4 או Imagen 4 Ultra? המודל מגיע בשתי גרסאות עיקריות, המיועדות למגוון צרכים יצירתיים. הגרסה הבסיסית, Imagen 4, מיועדת למרבית משימות יצירת התמונה וכוללת שיפורים משמעותיים באיכות, במיוחד ביצירת טקסט, לעומת קודמתה Imagen 3. מחיר השימוש בכלי זה עומד על 0.04 דולר לתמונה. לצידו, מושקת גם Imagen 4 Ultra – גרסה ממוקדת המיועדת לתרחישים הדורשים דיוק מירבי ועמידה קפדנית בהוראות. לפי גוגל, "כאשר אתם זקוקים לתמונות שלכם שיעקבו במדויק אחר ההוראות, Imagen 4 Ultra הוא המודל עבורכם. הוא מתוכנן לייצר תפוקות התואמות יותר להנחיות הטקסט שלכם, ולהשיג תוצאות חזקות בהשוואה למודלים מובילים אחרים ליצירת תמונות". בגרסה זו עלות השימוש עומדת על הוא 0.06 דולר לתמונה. השיפורים הבולטים של Imagen 4 כוללים יכולת רינדור טקסט באיכות גבוהה באופן משמעותי, ו"בהירות יוצאת דופן בפרטים עדינים כמו בדים מורכבים, טיפות מים ופרוות בעלי חיים". המודל מצטיין ביצירת תמונות בסגנונות פוטוריאליסטיים ומופשטים כאחד, תומך ברזולוציית 2K, וכולל שיפורים באיות ובטיפוגרפיה. גוגל רמזה גם על גרסה מהירה של Imagen 4 שתציע שיפור של פי עשרה במהירות לעומת Imagen 3. דוגמאות ליכולות המודל כוללות יצירת עמודי קומיקס מורכבים, גלויות וינטג' של נוף קיוטו, תמונות של זוג מטייל על פסגת הר, ותמונות אופנה אוונגרדיות – את כולן ניתן לראות בפוסט שהעלתה גוגל בנדון לבלוג שלה, אשר שותף ב-X. יצוין כי על אף התלהבות היוצרת מהמודל שלה, לפי הדיווחים, תמונות ריאליסטיות שנוצרו על ידי המודל עדיין נוטות להציג מראה "מלאכותי" אופייני, המאפשר לזהות כי הן נוצרו על ידי רשת נוירונים ולא בידיי אמן אנושי. #GoogleIOConnect Berlin was electric! ⚡️ It was incredible to see developers connecting, collaborating, and shaping the future. Among the key announcements: ⚡️Imagen 4: Now available to enhance creative development. Available to preview via Gemini API and Google AI Studio.… pic.twitter.com/Kpx3aKZOmG — Google for Developers (@googledevs) June 25, 2025 כך או כך לגוגל אין כוונה להונות איש ולכן, וכל התמונות שנוצרו בידי מודלי Imagen 4 יכללו סימן מים חבוי. "כדי לסייע בשמירה על אמון ושקיפות", ציינה ענקית הטק ממאונטיין וויו בפוסט שעלה לבלוג המפתחים שלה, "כל התמונות שנוצרו על ידי מודלי Imagen 4 ימשיכו לכלול סימן מים דיגיטלי בלתי נראה מסוג SynthID". גוגל ממצבת את Imagen 4 כמתחרה ישיר למודלים מובילים אחרים ליצירת תמונות, בהם Dall-E 3 ו-Midjourney 7. לפי הדיווחים, בחודשים הקרובים צפויים להתווסף אפשרויות תשלום נוספות למי שמחפש ביצועים ברמה מאוד גבוהה, ובמקביל המודלים יוצרי התמונה יהפכו לזמינים לכלל המשתמשים.

ג'ף בזוס, מייסד אמזון ואחד האנשים העשירים בעולם, וארוסתו לורן סנצ'ז, מי שהייתה עיתונאית ואשת חבר עבר של בזוס, הגיעו לוונציה אתמול (ד') לקראת חתונתם הזוהרת, אשר תתפרס הלכה למעשה על פני שלושה ימים, מהיום ועד שבת. אורחי החתונה יצטרכו מספר תלבושות עבור מה שמקורות פנימיים תיארו כ-"חתונה בשלוש מערכות".  בני הזוג, שהתארסו בשנת 2023 לאחר כחמש שנות זוגיות, נצפו מגיעים בסירה למלון אמאן היוקרתי שעל התעלה הגדולה ותועדו בהרחבה על ידי התקשורת העולמית. Amazon founder Bezos' $50M 'Wedding of the Century' begins in Venice amid wealth inequality protests The event has drawn 90 private jets with A-list guests, despite local opposition City officials have cordoned off entire sections of Venice to shield the guests from activists pic.twitter.com/9RdQ4uW0zi — RT (@RT_com) June 26, 2025 חתונת המאה או חתונת 45 מיליון הדולר עלותו של האירוע, שזכה לכינוי "חתונת המאה", הוערכה ב-40 עד 48 מיליון יורו (כ-43-48 מיליון דולר), והוא כלל התארגנות בהיקף עצום: המוזמנים לחתונה מגיעים ביותר מ-90 מטוסי סילון פרטיים שצפויים לנחות בוונציה ובשדות התעופה הסמוכים, וחמישה ממלונות היוקרה של העיר נשכרו במלואם עבור כ-200-250 האורחים. בזוס וסנצ'ז לבדם שכרו את כל 24 החדרים במלון אמאן. כדי להבטיח את שלומם של האורחים ושל הזוג, הרשויות המקומיות תגברו את האבטחה, כולל תשלום שעות נוספות לשוטרים המקומיים. מארגני החתונה – חברת Lanza and Baucina, שעמדה גם מאחורי חתונתם של ג'ורג' ואמל קלוני בוונציה ב-2014 – הצהירו כי קיבלו הנחיות ברורות למזער הפרעות לעיר ולתושביה, ולהעסיק באופן נרחב עובדים מקומיים. החגיגות כוללות מספר אירועים ומיקומים – מסיבת קבלת הפנים שעתידה להיערך היום מתוכננת להתקיים בכנסיית מדונה דל'אורטו מהמאה ה-15, אף על פי שהכנסייה עוברת שיפוצים גלויים והמגדל שלה מכוסה פיגומים; טקס החתונה עצמו יתקיים מחר בבזיליקת סן ג'ורג'ו מג'ורה מהמאה ה-16, שם האורחים צפויים להיחשף לאוצרות רנסנס, ליהנות מקונצרט ולשוטט במבוך המפורסם של האי; קבלת הפנים המרכזית, שתוכננה תחילה למקום אחר, הועברה מסיבות ביטחוניות לארסנאלה – מתחם מספנות ונציאני היסטורי. בני הזוג ביקשו מהאורחים לוותר על מתנות, ובמקום זאת לתרום לשלוש עמותות ונציאניות. בזוס גם צפוי לתרום מיליון יורו למחקר על המערכת האקולוגית השברירית של הלגונה של ונציה כמחוות חתונה נוספת מטעמו. Do you want to know exactly what I think about this Jeff Bezos and Lauren Sánchez wedding in Venice ????????? I think Venice has always been a stage for spectacular weddings—of actors, international jet-setters, royalty, celebrities, athletes of every kind—and no one has ever said a… https://t.co/Z8KmYkV6dR pic.twitter.com/hNxDiy02yT — Mambo Italiano (@mamboitaliano__) June 26, 2025 מי המוזמנים והסלבס שיחגגו עם בזוס-סנצ'ז? רשימת האורחים צפויה לכלול שורה של סלבריטאים ואנשי עסקים בולטים, מרביתם אמריקנים. בין האורחים הראשונים שהגיעו לוונציה היו בתו של נשיא ארה"ב איוונקה טראמפ, בעלה ג'ארד קושנר וילדיהם. אורחים נוספים ברשימה, על פי הדיווחים השונים, כוללים את אופרה ווינפרי, שגם היא הגיעה לעיר הצפה במטוסה הפרטי; קים קרדשיאן; אווה לונגוריה; ליאונרדו דיקפריו; אורלנדו בלום; ביל גייטס; מיק ג'אגר; וקייטי פרי, שכזכור טסה לחלל עם סנצ'ז בטיסה של Blue Origin באפריל. הזמר מתיאו בוצ'לי, בנו של אנדראה בוצ'לי, צפוי להופיע בטקס. כמו כן, יאכטות סופר-יוקרתיות, כולל ה-Koru שבבעלות בזוס עצמו וששוויה 500 מיליון דולר, עוגנות בעיר, והבולטות בכלי שיט המפוארים הן ה-Arience של משקיע אמזון ביל מילר וה-Kismet שבבעלות המיליארדר שאחיר ח'אן. Apparently the locals in Venice aren’t too happy about the Bezos wedding there this week pic.twitter.com/t283p1gJCt — Wu Tang is for the Children (@WUTangKids) June 23, 2025 מחאות נגד האירוע וספציפית נגד בזוס ואולם לא כולם בוונציה חוגגים. בניגוד לחתונתם של בני הזוג קלוני ב-2014, שזכתה לקבלה חמה, החתונה של בזוס וסנצ'ז, כך מסתמן, מעוררת בעיר התעלות מחלוקת משמעותית. מספ0ר פעולות מחאה – שזכו למיתוג "אין מקום לבזוס" (No Space for Bezos) ושיזמו ארגונים מקומיים כמו גרינפיס איטליה – מתמקדות בסוגיות של תיירות-יתר, הפרעה לחיי היומיום של התושבים, ויוקר המחיה הגבוה. פעילים טוענים כי בזוס מתייחס לעיר "כאל אולם נשפים פרטי משלו, כאילו האזרחים אינם קיימים". סימונה אבט, אקטיביסטית הלוקחת חלק במחאה, הסבירה לתקשורת כי לתפישתה ולתפישת חבריה המוחים: "אנחנו חושבים שמיליארדר אחד גדול לא יכול לשכור עיר עבור התענוג שלו". פעילה נוספת, פדריקה טונינלי, הצהירה: "זה לא מה שוונציה צריכה. זו לא מה שעיר שכבר סובלת מתיירות-יתר צריכה". לדבריה, "זה יביא כסף, כן, אבל אנחנו לא נראה שום פרוטה מזה". ארגוני המחאה הציבו כרזות ברחבי העיר, כולל כרזת ענק אחת שמוקמה על רצפת כיכר סן מרקו המפרסממת, שאותה הציבה גרינפיס ושעליה נכתב: "אם אתה יכול לשכור את ונציה לחתונה שלך, אתה יכול לשלם יותר מס". Protesters float Jeff Bezos dummy ahead of his wedding in Venice pic.twitter.com/8lrFjTA64t — Piyush Mittal ???????????????????????????????????????????? (@piyushmittal) June 25, 2025 ראש עיריית ונציה, לואיג'י ברוניארו, הגן בתוקף על החתונה ואמר כי העיר "גאה מאוד" לארח את בזוס וסנצ'ז. "פעם נוספת ונציה מוכיחה שהיא במה עולמית", אמר ברוניארו. הוא הוסיף, "תמיד נכבד את חופש וזכות הביטוי, אך אנו דוחים כל צורה של חוסר סובלנות ודעות קדומות. אף אחד בוונציה לא יכול לטעון לזכות להחליט מי יכול להיכנס, מי יכול לאהוב, מי יכול לחגוג". הוא אף ציין כי "אותם 20 אנשים שמציבים פוסטרים מנצלים בבירור את תדמיתו (של בזוס- ג"פ)" לתועלתם. לא נותר לנו אלא לאחל לבני הזוג שחתונתם תהיה קסומה ובהצלחה בהמשך הדרך. 

שירות המסרים המהירים ווטסאפ, שבבעלות חברת מטא, השיק ממש כעת תכונה חדשנית המונעת על ידי בינה מלאכותית, ואשר נועדה לסייע למשתמשים להתעדכן ביעילות במה שנאמר בשיחות אותן החמיצו. העדכון הזה, שאושר על ידי הבלוג הרשמי של ווטסאפ, ממנף את טכנולוגיית Meta AI כדי ליצור סיכומים קצרים של הודעות שלא נקראו, ובכך מאפשר למשתמשים להבין את מהות השיחות במבט חטוף, מבלי שיצטרכו לפתוח כל הודעה בנפרד. נקודת מפתח בולטת בתכונה החדשה היא פרטיות המשתמש. מטא הדגישה כי הסיכומים הללו מעובדים באמצעות טכנולוגיית העיבוד הפרטי (Private Processing) שלה. משמעות הדבר היא שהסיכומים נוצרים באופן מלא על מכשיר המשתמש, וכי לווטסאפ או לחברה האם שלה אין כל גישה לתוכן ההודעות המקוריות או לסיכומים שנוצרו על ידי הבינה המלאכותית, לפחות כך טוענים בענקית הטק. החברה של מארק צוקרברג הצהירה בבירור כי "אפילו צוותי ווטסאפ ומטא אינם יכולים לראות אותם". בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת, כך דווח, מצב שבו התהליך נשאר פרטי לחלוטין, ואין כל אינדיקציה בתוך השיחות שהתכונה הופעלה, כך שמשתתפים אחרים בצ'אט לא ידעו שעשיתם שימוש בכלי הסיכום. @WhatsApp just dropped a new feature: Message Summaries ???????? Now you can tap on the unread count in a chat and get a quick, private summary of what you missed — powered by Meta AI. Rolling out in the US (English) first, more regions coming soon.#WhatsApp #TechNews #AI #META pic.twitter.com/S5TgAUQdbg — Noman Khan (@nomcodes) June 26, 2025 התכונה של סיכום ההודעות אינה מופעלת כברירת מחדל, ועל המשתמשים לבחור להפעיל אותה באופן יזום. משתמשים יכולים להחליט ולנהל אילו צ'אטים יסוכמו באמצעות הגדרות הפרטיות המתקדמות של הצ'אט ואילו לא. ההשקה הראשונית אינה למשתמשי היישום בעברית בישראל, והיא כוללת כעת תמיכה בשפה האנגלית עבור משתמשים בארצות הברית. עם זאת לפי מטא זמינות רחבה יותר של התכונה תתגלגל לאזורים נוספים ובשפות נוספות בהמשך השנה. יכולת חדשה זו מתבססת על שילובים קודמים של Meta AI, שהושקו כבר באפריל, ומצביעה על מעבר לכיוון תכונות יותר ממוקדות הקשר, בהן Meta AI יכולה לגשת באופן פרטי להודעות כדי להציע סיכומים או לסייע בניסוחים וכתיבה. 2️⃣ Apple Intelligence: Notification summaries for news and entertainment apps are temporarily disabled. pic.twitter.com/csGBWAD52g — Mushfiq Sajib (@heysajib) June 5, 2025 לאפל זה לא כל כך הצליח… כדאי לציין כי חברות אחרות כבר בחנו פונקציונליות דומה לזו שמטא משחררת כעת. לדוגמה, Apple Intelligence החלה להציע סיכומי התרעות דומים של ההודעות במכשירי אפל – כולל אלו מאתרי החדשות. עם זאת, יישום זה של אפל "נתקל בכמה תקלות מביכות", במיוחד בהתרעות חדשות, שם סיכומי ה-AI יצרו כותרות מטעות. בתגובה לכך דווח כי אפל בחרה בהמשך להשבית את סיכומי ה-AI עבור יישומי חדשות, והוסיפה אזהרות שהתכונה עדיין נמצאת בגרסת בטא. הגישה הנוכחית של ווטסאפ, לעומת זאת, מתמקדת באופן בלעדי בשיחות פרטיות, ונותר לראות אם היא אכן תצליח להימנע מהמכשולים שבהם נתקלה הבינה המלאכותית של אפל.  בכל מקרה, התפתחות זו מסמנת בבירור את ווטסאפ כפלטפורמה שצפויה לחוות מספר רב של התאמות וניסויים מונחי AI בחודשים הקרובים, ואולי אף מסמנת שנראה הכנסת ושילוב AI בפלטפורמות גדולות יותר של מטא, כמו פייסבוק ואינסטגרם, בקרוב.

"עולם הבינה המלאכותית פתח בפנינו עידן חדש. AI מחלחלת לכל ממד בחיינו, בעבודה ובבית, וככזו היא מעצבת מחדש את העולם. היא מביאה עמה יתרונות – התייעלות, מיכון, מהירות, תובנות חכמות ועוד. יש פה הזדמנויות, אבל גם לא מעט אתגרים. לא רחוק היום בו צוות ה-IT, המנמ"ר.ית והעובדים שתחתיהם, ימצאו עצמם מנהלים 'צוות כוח אדם' דיגיטלי, של אלפי סוכני AI שיהיו פרוסים לרוחב הארגון", כך אמר אנטוניו נרי, נשיא ומנכ"ל HPE. נרי דיבר בפתח כנס HPE Discover 2025, הנערך השבוע בלאס וגאס, בהשתתפות אלפי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. "שאפתנות היא המרכיב המגדיר את החדשנות האנושית", אמר נרי, "זו הסיבה שהחברה מתקדמת, תעשיות משובשות וחיי היומיום משתנים. הבינה המלאכותית הופכת כעת את השאיפות שלכם.ן למציאות מהר יותר מאי פעם, והמשימה שלנו מעולם לא הייתה חשובה יותר לממש אותן – כשאנחנו ניצבים על ספו של עידן בראשיתי חדש. עידן הבינה המלאכותית מוגדר לא רק על ידי מכונות חכמות יותר, אלא על ידי אפשרויות חכמות לביצוע באופן שבו אנו חיים, עובדים ויוצרים". "AI מעצבת מחדש את העולם בקצב שקשה להבין", אמר, "בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, שינתה את הדרך שבה אנו עובדים, ועוזרת לנו ליצור מהר יותר, חכם יותר ובדרכים יעילות יותר". לדברי נרי, "עם בינה מלאכותית סוכנת, AI כבר אינה רק כלי. היא עוסקת באופן פעיל באוטומציה של זרימות עבודה, ניהול החלטות בזמן אמת והנעת יעילות עסקית. אנו נעים ממצב בו בינה מלאכותית מנתחת, או ממליצה – ל'כוח עבודה חדש', של מנהל בינה מלאכותית חכמה. מנהלי AI אלה ימטבו בלא הפסקה את התשתית שלכם, יפתרו בעיות, ויחסכו זמן ועלויות". נרי השיק את GreenLake Intelligence, "מסגרת עבודה לסוכני AI, שנועדה לפשט באופן דרמטי את האופן שבו מנוהל ה-IT". לדבריו, "המערכת בנויה על רשת של סוכנים חכמים שמשתפים פעולה, עובדים ופועלים עם הקשר ועושים זאת בכל נכסי ה-IT ההיברידיים שלכם. מנהלי AI אלה מופעלים על ידי מודלי שפה גדולה, LLMs ספציפיים לתחום. הכיוונון שלהם נעשה באמצעות תובנות המגיעות מטריליוני נקודות נתונים, שאספנו משך שנים – נתוני טלמטריה, יומנים, נתוני תצורה ותמיכה של החברה. הם מבינים את שפת ה-IT הארגונית". הוא ציין כי "מסגרת העבודה משמשת כנקודת מגע אחת לכלל סוכני ה-AI, על פני המערכות השונות של HPE, כולן מנוהלות מפלטפורמת הענן ההיברידית המרכזית שלנו". כאשר מתעוררת בעיה, אמר, "סוכני ה-AI מספקים נימוקים לכלל פעילות ה-IT ומתריעים בפני העובד הנכון על מה שקורה, ואז מציעים תיקון, או פועלים בעצמם ומעדכנים אתכם. זו אינה רק אוטומציה ברמת פני השטח, זוהי אינטליגנציה עמוקה ברמת המערכת, המבוססת על שליטה מלאה במחשוב, אחסון, רשת ותוכנה. מה שהכי מרגש אותי – שזו רק ההתחלה. זהו העתיד של פעולות IT פשוטות והיברידיות: שיתופיות עם הענקת הקשרים". נרי סיים את נאומו בהתייחסו ל-VMware מבית ברודקום (Broadcom), ואמר כי "כיום יש דאגה חדשה וכבדת משקל למנמ"רים: עלויות הווירטואליזציה. דמי הרישוי מרקיעים שחקים, הארכיטקטורות נוקשות, חשבונות ענן הם בלתי צפויים הם חלק מהדאגה. במקביל, יוזמות ה-AI בארגונים גדלות, ודורשות תשתית חסכונית יותר ושליטה רבה יותר על היכן וכיצד הנתונים מנוהלים. ארגונים זקוקים למודל תפעול ענן יעיל, ובכל מקום. זה מה שאנו מספקים עם הדור הבא של הענן הפרטי שלנו. מורפיאוס  (Morpheus HPE) מנהלת עומסי עבודה בענן היברידי בצורה יעילה, עם שירות עצמי, אוטומציה, ניהול עלויות ומדיניות אבטחה. שימוש בה וב-Hypervisor שלנו, מביא להפחתת עלויות הרישוי של VMware ב-עד 90%. תארו לעצמכם איזו חדשנות נוספת תוכלו להשיג עם החיסכון הזה". "AI משנה באופן מהותי כל הבט בעולם", סיכם נרי, "את האופן שבו ארגונים פועלים, את ה-IT שלו וכן את ההיבטים העסקיים. נמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה כדי לסייע לארגונים לצלוח את העידן החדש".

עמותת טק-קריירה מינתה את שושי טסמה נגוסה לתפקיד סמנכ"לית שותפויות ופיתוח. העמותה פועלת כבר 22 שנה לשילוב יוצאי אתיופיה בתעשיית ההיי-טק, והכשירה עד כה כ-1,300 בוגרים. טסמה נגוסה, 35, נשואה ואם לשניים, בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ולימודי אסיה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במדיניות ציבורית, פועלת כבר כמה שנים למען ייצוג הולם של ישראלים יוצאי אתיופיה בתחום הטכנולוגיה, הסייבר וההייטק. במסגרת תפקידה, טסמה נגוסה תהיה אחראית על הרחבת הקשרים עם חברות ההיי-טק וגיוס משאבים נוספים לתוכניות ההכשרה. התפקיד כולל גם פיתוח מסלולי הכשרה חדשים במסגרת החזון של העמותה להכפיל את מספר הבוגרים תוך חמש שנים. העמותה מפעילה מודל הכשרה ייחודי הכולל תוכנית אינטנסיבית של 6-10 חודשים במסגרת פנימייה, בחירה קפדנית של המועמדים על פי יכולות בלוגיקה, מתמטיקה ואנגלית, וליווי מקיף עד להשמה בעבודה. כ-85% מהבוגרים זוכים להשתלב בחברות ענק, שאיתן טק-קריירה משתפת פעולה, כמו WIX, קוגנייט ועוד. שושי טסמה נגוסה, סמנכ"לית שותפויות ופיתוח ב-'טק-קריירה': "בתקופה שבה השוק הישראלי מתמודד עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, יש לנו אחריות לאומית להרחיב את שורות ההיי-טק גם מעבר למעגלים הקיימים. תפקידי יהיה לא רק להרחיב שיתופי פעולה עם התעשייה, אלא לבנות גשרים אסטרטגיים בין קהילות שאינן מיוצגות לבין לב האקוסיסטם הטכנולוגי. ההון האנושי הקיים בקהילה שלנו עצום, צריך רק להשקיע בו נכון ולחבר אותו להזדמנויות. אני רואה בזה שליחות מערכתית, לא רק ניהולית".

במקביל לסיכומים הכלליים של מלחמת ישראל-איראן, ולניסיון להבין עד כמה נפגעו תוכניות הגרעין ומערך הטילים הבליסטיים של הרפובליקה האסלאמית, מומחים מסכמים את המלחמה הזאת גם בהיבט הסייבר. כך, חוקרי FortiGuard, צוות מחקר האיומים של פורטינט, קובעים בדו"ח חדש ש-"מלחמת ישראל-איראן התקדמה בקצב מהיר. ההתפתחות החדשה בה היא המהירות שבה העימות התרחב מעבר ללוחמה המסורתית, והיה לסכסוך סייבר מורכב. שתי המדינות ושלוחיהן כיוונו לתשתיות קריטיות, פיננסים, בריאות, טלקום ולפגיעה באמון הציבור". "ישראל ואיראן הן יריבות ותיקות בסייבר", כתבו המומחים בדו"ח. "FortiRecon, צוות מודיעין הדארקנט שלנו, קלט עלייה ב-'פטפוטים' לפני תחילת העימות הפיזי. תוך שעות מתחילת העימות, חל שינוי משמעותי בפעילות, המהווה עדות ברורה לכך שההיערכות לקרב סייבר כבר בעיצומה". החוקרים הבחינו בכמה קבוצות האקרים, שחלקן מזוהות עם איראן וחלקן עם ישראל, שמשתפות פעולה בערוצי טלגרם ובפורומים בדארקנט "כדי להשיק מתקפות סייבר מתואמות נגד מטרות ממשלתיות ופרטיות אצל האויב. הן הגדילו את השפעת המתקפות, בשיתוף מטרות ופרטי תקיפה". על פי המומחים, בחודשים האחרונים היה "זרם מתמשך" של פעילות סייבר של קבוצות APT הקשורות לאיראן. כמו כן, הם עלו באחרונה, לפני תחילת המלחמה, על כמה מתקפות הכנה משני הצדדים – "מה שמצביע על כך ששתי המדינות היו בכוננות לקראת העתיד לבוא". עלייה משמעותית בפעילות בסייבר לאחר ההפצצה האמריקנית החוקרים ציינו כי מיד לאחר שארצות הברית הפציצה שלושה מתקני גרעין באיראן, החלה עלייה משמעותית בפעילות בסייבר. "זוהו כמה קבוצות פעילות במיוחד בתקופה זו, בעיקר בהשחתת אתרים והתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS)", כתבו. מי נגד מי? במחקר צוין כי קבוצות ההאקרים המזוהות כפרו-ישראליות הן: אנונימוס איטליה, BlackWolves | تیم سایبری, טים נטוורק 9 וקיימוס. עוד הם ציינו את קבוצת הדרור הטורף, שהתהדרה במתקפה על נוביטקס, בורסות הקריפטו מהגדולות באיראן, שמחקה 90 מיליון דולר במטבעות קריפטוגרפיים, וכן במתקפה שבה היא השביתה בנקאות מקוונת וכספומטים. "מתקפות משתקות על גופים פיננסיים מדגימות שינוי בטקטיקה, שמטרתה לפגוע הן בתשתיות הציבוריות והן באמון הציבור", קבעו אנשי פורטינט. הקבוצות שזוהו כ-פרו-איראן הן: מאדקאפ, Z-BL4CX-H4T, כוחות הסייבר המרוקאים, Al Ahad | ٱلْ أَحَد, השדים הערביים, פדאיין (השם שבו כונו המחבלים ממצרים, שהסתננו לישראל בשנות ה-50'), התנגדות הסייבר האסלאמית, צבא ההאקרים האסלאמי ו-MTB. עוד עסקה איראן בסייבר בחבלה בתשתיות ובלוחמה תעשייתית: "קבוצות סייבר איראניות כמו CyberAv3ngers, שפועלת תחת משמרות המהפכה, וקבוצות מסונפות לה, כגון MuddyWater, שפועלת במשרד המודיעין והביטחון האיראני (MOIS), מתמקדות זה מכבר במערכות בקרה תעשייתיות בארצות הברית, בישראל ומחוצה לה", נכתב. "CyberAv3ngers טענה ב-30 באוקטובר 2024 שפרצה ל-10 תחנות טיהור מים בישראל באמצעות תקיפת מכשירי יוניטרוניקס שהוגדרו באופן שגוי. לא נחשף בפומבי שציוד כלשהו נפגע". גוף נוסף שצוין במסמך הוא קבוצת הכופרה הפרו-פלסטינית חנדלה, שתקפה מטרות רבות, לרבות קבוצת דלק והחברה הבת שלה, דלקול, יצרנית המל"טים הארגנטינאית AeroDreams, חברת הבנייה הישראלית Y.G, המתמחה בהשקעות נדל"ן, ספקית התקשורת והרשת פרימו טלקום 099 ועוד. "חנדלה נצפתה בעבר תוקפת ארגונים ישראליים באמצעות נוזקת הרס מגב (Wiper). בחלק מהמקרים המטרה הייתה דליפת נתונים משבשת", כתבו עורכי המחקר. מנגד, צוינו בדו"ח גם תקיפות תשתיות נגד איראן, "שתועדו בהזדמנויות רבות": מתקפת הסייבר על מערכת הרכבות האיראנית ב-2021, חבלה בצנטריפוגות במתקן הגרעיני בנתנז וכן מתקפת סטוקסנט הידועה, "שסימנה אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של לוחמת הסייבר". "לפעולות אלה יש השלכות מוחשיות בעולם האמיתי: שיבושים במערכות שאיבה ונזק למתקנים פיזיים עלולים להסלים – מחדירות דיגיטליות לכשלים מוחלטים בתשתית קריטית… מעבר לשיבוש מיידי, יש גם רצון להשפעה פסיכולוגית על האוכלוסייה". קבוצות APT איראניות אנשי פורטינט ציינו את קבוצות ה-APT (מתקפות עקביות ומתקדמות) האיראניות MuddyWater, APT33, APT34/OilRig ו-Rocket Kitten, "שממשיכות לפגוע במגוון ארגונים ממשלתיים ופרטיים במגוון מגזרים: טלקום, ממשל מקומי, ביטחון וארגוני נפט וגז. APTs אלה מכוונים לדיפלומטים, אנשי ביטחון ואקדמאים בישראל ובמדינות שהן בעלות ברית שלה". יש כמה וכמה קבוצות APT איראניות. צילום: BigStock החוקרים הבחינו בטכניקות המשמשות להשגת גישה ראשונית לרשתות להתקפות המשך: פישינג ממוקד מאוד, שימוש בהודעות מייל לטובת דיוג חנית (ספייר פישינג), עם קישורים זדוניים וקבצים מצורפים שמכילים קישורים לארכיונים שמתארחים בפלטפורמות שונות לשיתוף קבצים, חברות מזויפות ואפילו דיפ פייק. עוד הם ציינו כי "ארגונים אמריקניים, אירופיים ואזוריים, במיוחד אלה המחוברים באמצעות שרשראות אספקה ישראליות, מתמודדים עם נזק אגבי פוטנציאלי מהתקפות שגויות או אופורטוניסטיות". תעמולה דיגיטלית המחקר מציין גם את מתקפות התודעה, שהולכות ומתרבות בשנים האחרונות. "מבצעי סייבר ושימוש בתעמולה דיגיטלית הולכים כעת יד ביד", כתבו חוקרי פורטינט. "זו כוללת התרעות שווא על טילים, תוכן שעבר מניפולציה והדלפת מידע רגיש להפחיד אזרחים. הבינה המלאכותית מקשה עוד יותר על הזיהוי, אבל זה לא תמיד מצליח, כפי שמראים הניסיונות ליצור תמונות של מטוס B-2 אמריקני שהופל כביכול. ככל שהתחום ישתפר, יהיה קשה יותר ויותר להבחין בין תוכן AI ומציאות". זה AI: מטוס B-2 ש-"הופל" על ידי האיראנים. צילום: לכידת מסך מהמחקר של פורטינט עוד צוין כי איראן, וכן החמאס, "עושות, זה שנים, שימוש לרעה במצלמות כדי לעקוב אחר תנועות של אנשים. הן מדגישות את הסכנות של מכשירי IoT לא מאובטחים שהופכים לדלתות אחוריות, ומספקים מודיעין סיור". יצוין כי חוקרי צ'ק פוינט מצאו שהאיראנים חדרו למצלמות אבטחה בישראל גם במלחמה הנוכחית, במטרה לאתר מיקומים של נפילות טילים, ולנסות ללמוד מזה, על מנת לדייק את הביצועים שלהם ולגרום לנפגעים רבים יותר. צנזורה דיגיטלית והחרמת מידע חוקרי פורטינט מציינים גם את העובדה שהשלטונות באיראן הורידו במלחמה כמעט לחלוטין את רשת האינטרנט, וכי המהלך הזה גרם לעלייה כמעט כפולה בשימוש של האיראנים ברשתות VPN. לסיום כתבו החוקרים כי "מלחמת ישראל-איראן ממחישה כיצד לוחמה דיגיטלית היא כיום חלק בלתי נפרד מהעימות הקינטי. היא מכוונת לא רק למערכות צבאיות, אלא גם לרשתות אזרחיות, תאגידיות ובינלאומיות, וכך מגבירה את הסיכונים ברחבי העולם. המגנים זקוקים לגישה חדשה, שכן לשדה הקרב הקיברנטי של ימינו אין גבולות". .