גוגל מרחיבה כעת את השימוש בבינה מלאכותית בפלטפורמות הפופולריות שלה ומוסיפה כלי יצירה חדשניים ליוטיוב שורטס (Youtube Shorts) ולגוגל תמונות (Google Photos). הכלים החדשים מאפשרים למשתמשים להפוך תמונות סטילס קיימות לסרטוני AI קצרים וייחודיים והם נועדו להפוך את יצירת התוכן לנגישה ואוטומטית יותר. We’re introducing new creative tools to add a little more magic to your photos ✨. You’ll be able to find them in the new Create tab, your one-stop hub for creativity in #GooglePhotos. Learn more → https://t.co/qdJJld0gHx pic.twitter.com/ns8yD349SY — Google Photos (@googlephotos) July 23, 2025 מתמונה בודדת לקליפ של שש שניות בגוגל תמונות, משתמשים יוכלו מעתה להפוך תמונה בודדת לסרטון באורך שש שניות באמצעות מנוע יצירה הנקרא Veo 2. הכלי מציע סגנונות מוגדרים מראש, שמוסיפים תנועה עדינה לתמונה, או מאפשרים למערכת להחליט כיצד להנפיש אותה על דעת עצמה, ובכך להציע פרשנויות שונות לתוצר שתקבלו. "דמיינו שאותה תמונת סלפי מושלם עם חברים מלפני כמה שנים קמה לפתע לחיים עם תנועות עדינות, או תמונה יקרה של הוריכם כילדים מחייכת אליכם בחזרה", הסביר ג'וש סאסון, מנהל חוויית המשתמש בגוגל תמונות ובגוגל וואן.  במקרה זה המשתמשים נדרשים לבחור תמונה מגלריית התמונות שלהם ואז לבחור מבין שתי הנחיות: "תנועות עדינות" או "אני מרגיש בר מזל". התוצאה המתקבל בהחלט יכולה לזכות בתיאור "קסם", וגוגל הדגימה כמה כאלו בפוסט שהעלתה לבלוג שלה. בנוסף לכך, החברה עדכנה כי גוגל תמונות מתכוננת להשקת כלי יצירה נוסף בשם רמיקס (Remix) שיאפשר לאנשים להעניק לתמונותיהם מראה חדש בפורמטים שונים, ביניהם: אנימה, מודלים תלת-ממדיים, פאנלים של ספרי קומיקס או איורים ידניים. לדברי החברה, רמיקס יתחיל להיות זמין בארה"ב למכשירי אנדרואיד ו-iOS בשבועות הקרובים. גוגל מתכננת להציג את התכונות הללו באמצעות קטע חדש בשם 'כרטיסיית יצירה' (Create tab), שצפויה להופיע בגרסה האמריקנית של האפליקציה ב-אוגוסט. לישראל יגיע הכלי כנראה מעט מאוחר יותר. the playground is open on Shorts ✨ ???? bring your camera roll to life by transforming photos into videos ???? dive into a world of Veo effects and doodle effects ???? discover our new AI playground, an all in one hub for creation featureshttps://t.co/JtYKb0Ab6x pic.twitter.com/O6dO9e73XJ — YouTube (@YouTube) July 23, 2025 גם השורטס מקבלים הזרקת יצירתיות במקביל, כאמור, גם יוטיוב שורטס מקבלת תכונת 'מתמונה-לווידיאו' דומה, המשתמשת גם היא במנוע Veo 2. שרה עלי, סגנית נשיא לניהול מוצר  וחוויות יצירה ב-יוטיוב שורטס, פנתה אל המשתמשים וציינה: "הביאו את הסיפור שלכם לחיים עם Photo to video, שהופך באופן מיידי תמונה מגלריית המצלמה שלכם לסרטון". תכונה הזו, שכבר כעת נראית מעולה, צפויה לעבור שדרוג בעתיד הקרוב משום שתמיכה ב-Veo 3 צפויה להגיע אליה לפני סוף הקיץ. הכלי המעודכן יכלול סט של אפקטים ג'נרטיביים שנועדו לפעול על תמונות הסטילס באופן דינמי יותר, ולהביא יותר תנועה וטקסטורה לסרטונים הקצרים שהכלי יג'נרט. כמו כן, יוטיוב שורטס מציגה את AI Playground – מרכז חדש לכלי יצירת AI, הכולל גלריית דוגמאות השראה והנחיות מוכנות ליצירת סרטונים, תמונות ומוזיקה באופן מיידי. התכונה החדשה 'מתמונה-לווידיאו' תהיה זמינה תחילה במספר מצומצם של מדינות, כולל ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, ועתידה להתרחב לאזורים נוספים בהמשך השנה. Using YouTube Shorts? -> Unlock next level Shorts with new creation tools *Transform photos into videos *Play with new effects "Photo to video and generative effects are powered by Veo 2, and we’re excited to bring Veo 3 to YouTube Shorts later this summer!"… pic.twitter.com/jGN1rXvKpy — Glenn Gabe (@glenngabe) July 23, 2025 סימני מים לשקיפות ושימוש זהיר הכלים החדשים בגוגל תמונות וביוטיוב שורטס יהיו זמינים ללא עלות במהלך תקופת ההשקה, בניגוד לגרסה של כלי 'תמונה-לווידיאו' שהופיעה מוקדם יותר החודש באפליקציית ג'מיני ודורשת תוכנית בתשלום. גוגל מדגישה את מחויבותה לשקיפות ובטיחות בשימוש בכלי AI אלו. כל הסרטונים והתמונות שיופקו באמצעות התכונות 'תמונה-לווידיאו' ו'רמיקס' יכללו סימן מים דיגיטלי בלתי נראה בשם SynthID. סרטונים שיופקו בגוגל תמונות יכללו גם כן סימן מים ויזואלי לשקיפות נוספת, בדומה לסרטונים שנוצרו בג'מיני.  החברה ציינה כי היא נוקטת באמצעי בטיחות, כולל 'בדיקות אדומות' (Red teaming) נרחבות לזיהוי וטיפול יזום בבעיות פוטנציאליות, ולשם היערכות יסודיות למניעת שימוש לרעה בתוצרים הייחודיים. יש לזכור כי הכלים הללו ניסיוניים, ולכן גוגל גם מעודדת משתמשים לספק לה משוב באמצעות לחצני 'לייק' ו'דיסלייק' כדי לסייע בשיפור מתמיד של היכולות הללו. באמצעות הטמעת כלים אלה בפלטפורמות שבהן מאות מיליוני משתמשים כבר מאחסנים ומשתפים מדיה, גוגל בעצם מרחיבה את גישת משתמשיה הרבים ל-AI יוצרת על בסיס יומיומי, כך שאפשר שהתפוצה הרחבה הזו תקדם את החברה יפה במירוץ ה-GenAI התזזיתי שחברות רבות וענקיות מתחרות בו על ההובלה.

קבוצת סוני, לפי דיווחים, מחפשת למכור את סוני סמיקונדקטור – הזרוע הישראלית שלה, שאחראית לפיתוח שבבים שמיוצרים עבור מכשירי מדידה חכמים, מכשירים חשמליים ביתיים וגם אביזרים לבישים חכמים. לפי ההערכות, מחיר המכירה הצפוי לא יקטן מ-300 מיליון דולר. על פי הדיווחים, כרגע מדובר בבדיקת היתכנות, בעקבות ההחלטה של הקונגלומרט לשנות את המיקוד שלה באופן מהותי לכיוון תחום הבידור ויצירת התוכן. עוד לא ברור מתי זה יקרה, ואם בכלל, ויש לסוני עוד חטיבות טכנולוגיות שהיא יכולה להחליט לחתוך, אבל ההערכה היא שהחברה הישראלית שלה נמצאת על השולחן. המשמעות של המהלך, אם הוא יצא לפועל, היא שסוני כנראה מתכוונת לנטוש את תחום האינטרנט של הדברים, שבו מתמחה החברה הישראלית, לצד התמחרות בשבבים לשוק הסלולרי. סוני סמיקונדקטור היא השם שהעניקה סוני לאלטייר, יצרנית השבבים, שאותה היא רכשה ב-2016 תמורת 212 מיליון דולר במזומן. לפי ההערכות, התרומה המוערכת השנתית שלה להכנסות של סוני עומדת על כ-80 מיליון דולר. בזמן הרכישה שולבו בסוני כ-200 עובדי החברה, וכיום מועסקים בה כ-450 עובדים, רובם במטה בהוד השרון. לא ברור עד כמה זה קשור, אבל סוני כנראה בדרך לצאת משוק הטלפונים, שבו היא גם כך הייתה שחקנית קטנה מאוד. באחרונה השהתה החברה את השיווק של מכשיר הדגל האחרון שלה, והיא אף הודיעה באופן רשמי על יציאה מכמה שווקים באירופה – ככל הנראה גם כחלק מהכוונה שלה להתמקד בהפקות בידור וביצירת תוכן.

ענקית התוכנה הגרמנית סאפ פרסמה אתמול (ד') את התוצאות העסקיות לרבעון השני של השנה והציגה נתונים טובים, במיוחד בתחום הענן. ההכנסות הכלליות של החברה רשמו עלייה רבעונית של 9% למעט יותר מתשעה מיליארד יורו. אלא שפעילות הענן צמחה ב-24%, והיא מניבה לסאפ יותר ממחצית ההכנסות שלה – 5.1 מיליארד יורו. גם הביקוש העתידי לפתרונות הענן של החברה גבוה, וצבר ההזמנות שלה עלה ב-22% ל-18.1 מיליארד יורו. סאפ סיימה את הרבעון עם תוצאות טובות מאוד גם בסעיפי הרווחיות: הרווח התפעולי כמעט שהוכפל, והסתכם ב-2.5 מיליארד יורו, וזה הנקי זינק ב-91% ל-1.75 מיליארד. הרווח הנקי למניה עלה בשיעור דומה ועמד על 1.45 יורו. תזרים המזומנים של החברה האמיר ב-71% ל-2.6 מיליארד יורו. הנהלת סאפ אופטימית לגבי העתיד שלה. על פי הערכתה, הכנסותיה השנתיות מפעילות הענן יסתכמו בבין 21.6 מיליארד ל-21.9 מיליארד יורו, ותזרים המזומנים שלה יסתכם בשמונה מיליארד יורו. מנהלי החברה הביעו סיפוק מהתוצאות. כריסטיאן קליין, המנכ"ל, אמר כי "הצגנו רבעון עם תוצאות מדהימות. הפתרונות החדשים של החברה מוכנים לשיווק ופעילות הענן היא תוספת רבת עוצמה לפורטפוליו הבינה המלאכותית שלה. הפעילות היזמית של הענף נכנסת לשלב חדש ויש לסאפ את היכולות כדי לנצל את ההזדמנויות שיתפתחו".

"ההיסטוריה מתרחשת בימים אלה, בדמות מהפכת הבינה המלאכותית, ואנחנו יכולים לבחור האם להסתכל עליה מהצד או להתקדם איתה. זה נכון באופן כללי, ובפרט להשפעה של ה-AI על תחום התעסוקה. אנחנו צריכים להוביל לשוק תעסוקה מוטה בינה מלאכותית, מתוך אחריות. מדובר באתגר ייחודי ודחוף, שלא דומה להתפתחויות בעבר – בקצב ההתפתחות ומהירות התפוצה של הטכנולוגיה, ובהתמודדות הנדרשת בכל הקשור להון האנושי", כך אמרה עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. עו"ד משש דיברה בכנס של השירות, שנערך היום (ה') ואיגד בכירים ומומחים מהממשלה, התעשייה והאקדמיה, במטרה להצביע על האתגרים שהבינה המלאכותית מציבה לתחום התעסוקה, ולהבין כיצד להתמודד איתם. "הפער בין הטכנולוגיה להסתגלות של העובדים אליה – מתרחב" הדעה הרווחת היא שהבינה המלאכותית תביא להכחדת משרות. השאלה היא האם התוצאה תהיה גידול באבטלה, כפי שחוזים חלק מהמומחים, או שהיא תישאר פחות או יותר ברמות שלה כיום, ואולי אף תקטן, כמו שאומרים האופטימיים. מדברי עו"ד משש עולה שהיא אופטימית, אבל יש לה גם חששות ואזהרות: "אנחנו כבר רואים בשוק העבודה בישראל את הגלים הראשונים של השינוי שהבינה המלאכותית מביאה איתה. יכולות אנושית מוגבלות מוחלפות על ידי מכונות עם יכולות טובות הרבה יותר. תהליך הכחדת המקצועות החל, והפער בין קצב ההסתגלות של אנשים לקצב התפתחות הטכנולוגיה הולך ומתרחב". "זאת לא רק שאלה של שוק העבודה ומשרות, אלא מדובר גם בפער בין דורי שיש להתמודד איתו", ציינה. "דור ה-Y משתמש בבינה מלאכותית, וחסין פי שניים ואף שלושה מאשר המבוגרים לסיכוני אובדן התעסוקה בגללה. ברמת השימוש בה, הפער הוא עד פי חמישה. יש בנוסף פערים גיאוגרפיים עמוקים: תושבי המרכז נחשפים ל-AI פי שלושה מתושבי הפריפריה". "אולם", אמרה עו"ד משש, "יש כאן גם פוטנציאל רב, והעוצמה שלו, בשילוב הסיכונים, מהווה קריאת השכמה לפעולה. דווקא בישראל, מדינה קטנה אבל עם כוח אדם איכותי, יש הזדמנות נדירה לרתום את הפוטנציאל שיש בטכנולוגיה להשבחת ההון האנושי ולצמצום פערים. יש כאן הזדמנות ליצור עולם תעסוקה צודק ומכליל יותר". "זה אתגר לאומי עצום, וההתמודדות איתו מחייבת קידום מדיניות שתזניק את המשק, תוך שותפות בין משרדי ממשלה, ובינם לבין שאר המרכיבים של המשק, כדי להבטיח שכולם ייהנו מהשפע שהבינה המלאכותית יכולה ליצור", אמרה. "אנחנו צריכים לוודא שאף אחד לא יישאר מאחור". "לכן", ציינה, "כבר בחודשים הקרובים, לאחר שנקיים עבודת מטה מעמיקה ומשותפת, נניח על שולחן הממשלה טיוטת החלטה, שבמרכזה יצירת תוכנית לאומית להיערכות לשינויים בשוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית. תוכנית זו תצורף לצירי המאמץ הקיימים – רגולציה, תשתיות, הון אנושי ושירות ציבורי. נשאף שהחלטה זו תכלול יעדים כמותיים להכשרות, שדרוג מיומנויות, הסבות מקצועיות ופתיחת מסלולים חדשים לקליטה איכותית לשירות הציבורי". דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי. צילום: אושרי צילום "סוכני ה-AI ישנו דרמטית את שוק התעסוקה" דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר באירוע כי "אנחנו על סף שינוי דרמטי – בשוק התעסוקה ובכלל, בגלל הבינה המלאכותית, ובפרט סוכני ה-AI". "אני רואה הזדמנות גדולה בכניסת הבינה המלאכותית לעולם העבודה, בעיקר בייצור שירותים במגזר העסקי ובהזדמנות שהיא מביאה איתה להעלות פריון, לייעל שירותים, לנתב הון אנושי למקצועות במחסור ולהעלות את איכות החיים של העובדים", ציין אמיתי. "אנחנו ניצבים בפני שינוי, שחייב להיות מנוהל ברמה המשקית, עם הכשרות והיערכות נכונה של המעסיקים והמדינה, כולל שירות התעסוקה", הוסיף. הוא ציין כי המינהלת הייעודית שהקימה נשיאות המגזר העסקי מבצעת, ביחד עם הממשלה, הכשרות לבינה מלאכותית, ו-49 אלף עובדים כבר עברו אותן. "השנה", אמר, "מספר הבקשות להכשרות עובדים היה כפול ממה שיכולנו לספק במסגרת התקציב הממשלתי – 8,000 מול 4,000. כרגע, ההכשרות ניתנות רק לעובדים חדשים, ואני מוביל, עם ההסתדרות, הוצאה של צו הרחבה, כך שנוכל להכשיר גם עובדים חדשים לבינה מלאכותית". "הממשלה צריכה לשנות גישה" אמיתי העיר שיש ראייה של הממשלה, שלפיה היא זו שצריכה לקבוע את צרכי המגזר העסקי, גם כשזה נוגע לשימוש בבינה מלאכותית. הוא קרא לה לשנות גישה ולהבין שהמגזר העסקי הוא זה שעליו להניח את הצרכים שלו על השולחן. כמו כן, אמר אמיתי, "צריך להיות משרד ממשלתי אחד שירכז את עולם התעסוקה וההכשרות, ולא שהנושא יפוזר בשורה של משרדים – מה שמביא לכלך שאנחנו מפסידים המון לאורך הדרך". "לא צריך להמציא את הכול מחדש. יש מנגנונים שעבדו בקורונה, ואפשר לתת להם עוד תקציבים כדי להיערך להתמודדות עם הבינה המלאכותית לצרכי המשק", הוסיף. לסיכום אמר אמיתי כי "כיו"ר נשיאות המגזר העסקי, האחריות שלי היא לא לחכות, אלא להיערך ולרתום את כל השותפים, על מנת לדאוג שהשינוי שה-AI מביאה איתה לא יפגע במשק, אלא ישרת אותו. אם נצליח, זה יוביל אותנו להיות מדינה יותר איכותית, בעלת פריון גבוה יותר". נועה לפלר, דירקטורית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל. צילום: אושרי צילום "כדי לממש את הפוטנציאל של ה-AI, אנחנו חייבים לעבוד ביחד" דוברת נוספת באירוע הייתה נועה לפלר, דירקטורית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, שאירחה את הכנס בקמפוס הסטארט-אפים שלה בתל אביב. "במקום להתמקד באילו מקצועות ייעלמו, צריך להכשיר עובדים לבינה מלאכותית, ולהשקיע בכישורים רכים. אלה כלים שיעזרו לנווט אותנו בהצלחה במצב שבו אנחנו נמצאים, כשאנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים. כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי של ה-AI ולצמצם את הסיכונים, אנחנו – הממשלה, האקדמיה והתעשייה – חייבים לעבוד ביחד, זה אתגר גדול מכדי שכל שחקן יפתור אותו לבד", אמרה. לפלר ציינה כי "גוגל מחויבת לעשות את חלקה, ופועלת להפוך את הבינה המלאכותית לנגישה יותר לכולם, בין היתר באמצעות תוכניות להכשרה ל-AI לצעירים ומבוגרים".

קבוצת תקיפה מתוחכמת מסין הצליחה לחדור לרשתות של ארגונים, תוך ניצול פרצות אבטחה בתשתיות הווירטואליזציה של VMware ורכיבי רשת, ולהישאר שם זמן ממושך מבלי להתגלות, תוך עקיפת מערכות ההגנה – כך לפי חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia). החוקרים ציינו כי מתקפת הריגול נעשתה על ידי קבוצת נמלת אש (Fire Ant), שחבריה ניצלה חולשות אבטחה בתשתיות VMware ברשתות ארגוניות לצורך קבלת גישה סמויה לנכסים רגישים. נמלת אש התפרסמה באחרונה כמי שביצעה מתקפת ריגול משמעותית ומתמשכת על התשתיות המדינתיות של סינגפור. לפי חוקרי סיגניה, "הקבוצה פעילה ומאיימת על מדינות נוספות ברחבי העולם. היא מתמקדת במערכות וירטואליזציה של VMware, וכן ברכיבי רשת קריטיים, במטרה לפרוץ לרשתות ארגוניות ולשמר נוכחות מתמשכת – תוך עקיפת אמצעי ההגנה המקובלים בתעשייה. התקיפה מציגה רמה גבוהה של תחכום ועמידות. זו תקיפה רב שכבתית, שכוללת פרצות אבטחה לא מתוקנות, מנגנוני התחמקות מתקדמים וכלים מותאמים אישית". החוקרים הוסיפו כי "הקבוצה מסתירה את עצמה ממערכות ניטור רשתות ומחדירה רכיבים זדוניים לתשתית הווירטואליזציה, מתחת לשכבת מערכת ההפעלה ובצורה שלא ניתנת לזיהוי על ידי אמצעי ההגנה המקובלים בתעשייה, לרבות אנטי וירוס ו-EDR". חוקרי סיגניה נמנעו מייחוס חד משמעי באילו תוקפים מדובר במתקפה זו, אך כתבו כי "היבטים מרובים של הקמפיין של נמלת אש – ובעיקר ערכת הכלים הייחודית שלה, לצד וקטור ההתקפה – המכוונים לתשתית הווירטואליזציה של VMware עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים על קבוצת האיומים UNC3886. שעות הפעילות של קבוצת האיום לאורך כל האירועים ושגיאות קלט קלות שנצפו במהלך ביצוע פקודות בשפה הסינית מעידות שהיא ככל הנראה מסין". "תוקפים יודעים לנצל חולשות בשכבות הכי עמוקות של תשתיות הארגון" לדברי יואב מזור, ראש תחום מענה למתקפות סייבר באזור אסיה פסיפיק בסיגניה, "המתקפה מדגימה עד כמה תוקפים מתקדמים יודעים לנצל חולשות בשכבות העמוקות ביותר של התשתיות הארגוניות – כמו מערכות וירטואליזציה ורכיבי רשת, תוך עקיפת כלים מסורתיים לגילוי ותגובה. המתקפה מדגישה את החשיבות הקריטית של נראות והגנה גם במקומות שעד כה נתפסו כמאובטחים". חוקרי סיגניה ממליצים לארגונים לחזק את יכולות הניטור וההגנה בתשתיות VMware, לרבות הפעלת לוגים מתמשכים ב-ESXi, הפעלת מנגנוני Secure Boot, הקשחת סיסמאות והרשאות, והגבלת הגישה לרכיבי ניהול תשתיות.

נוף הגליל הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה לפעילות של חברות היי-טק רבות, שמשמשות מקור תעסוקה לתושבי האזור. כיום פועלות בעיר מעל 30 חברות טכנולוגיה. בין החברות הבולטות בתחום נמצאות סולאראדג', אלפא אומגה, כנפית, אלביט, אפולק, סימטל, ישראף ו-H2Pro – חברה שהצליחה למשוך השקעות גם מביל גייטס. לצד ההתפתחות התעסוקתית, יש בנוף הגליל גם צמיחה דמוגרפית: על פי נתוני הלמ"ס, בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית העיר בכ-12%. יש לכך השלכות גם על שוק הנדל"ן בעיר – חברות בנייה שונות משיקות בה פרויקטים מודרניים ויוקרתיים, במטרה לתת מענה לקהילה. במקום מוקמים מגדלי מגורים בני 24 קומות, הנגישים לתחנת רכבת קלה שאמורה לקום באזור. איל מגל, מנכ"ל מפעל סולאראדג', שהיה חלוץ מפעלי ההיי-טק שעברו לנוף הגליל, אמר כי "הבאנו לאזור אוטומציה מתקדמת, תהליכי ייצור חדשניים והזדמנויות תעסוקה איכותיות. השילוב בין הון אנושי מצוין, מיקום אסטרטגי ותמיכה עירונית משמעותית מאפשר לנו לצמוח, לחדש, ולהיות חלק מפיתוח כלכלי וחברתי של האזור". סולאראדג' תשתתף בוועידה השנתית תעשיה 4.0 של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-17 בספטמבר בלאגו בראשון לציון. החברה תציג באירוע בין היתר את הפעילות שלה בצפון.  

"החוק החדש שנכנס אתמול (ד') לתוקף, המטפל בגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירת אדם – צמח מתוך כאב לאומי ודרישת מציאות קשה שנכפתה עלינו. בשנתיים האחרונות, לנוכח הטראומה הלאומית של ה-7 באוקטובר ואלפי המשפחות שאיבדו את יקיריהן באירועים מחרידים ובמלחמה, הפך המרחב הדיגיטלי למוקד של אֵבֶל, חיפוש תשובות ולעיתים אף זיכרון אחרון", כך אמרה עו"ד לימור ארגוב-שנהב. בראיון לאנשים ומחשבים הסבירה עו"ד ארגוב-שנהב, מנהלת משותפת של מחלקת הגנת הפרטיות במשרד וקסלר ברגמן ושות', כי "חוק חדש מסדיר לראשונה את הגישה לתוכן דיגיטלי אחרי מותו של אדם, תוך ניסיון לאזן בין הזכות לפרטיות לבין הצורך בזיכרון והנצחה. במדינה שבה הזיכרון הלאומי נבנה, בין היתר, מדימוי של תיק אישי הנמסר ביד לילד יתום, או מכתב פרידה שהתפרסם בפוסט אינסטגרם – קשה להפריז במשמעות החוק החדש להסדרת הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר מותו של אדם". "חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024", שנכנס השבוע לתוקפו, הסבירה, "קובע הסדר מחייב המאזן בין זכויותיהם של היורשים הנבחרים לקבל גישה לחשבונות דיגיטליים, לבין זכותו של אדם לשמר את פרטיותו גם לאחר מותו". "לא בכדי ישראל נמצאת בחזית העולמית בכל הנוגע להסדרה חקיקתית של סוגיה זו", ציינה עו"ד ארגוב-שנהב. "בשונה ממדינות אחרות המסתפקות בפסיקה או בהנחיות כלליות, מדובר בחוק מחייב ופורץ דרך". טלטל גם את נושא המורשת הדיגיטלית. טבח ה-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock קרובים מורשים יבחרו מבעוד מועד על ידי בעל הנכס – עוד בחייו "בעקבות טבח ה-7 באוקטובר", אמרה, "בני משפחה כואבים חיפשו גישה להודעות, מיילים, קבצים – לא לשם סקרנות, אלא כדי ללקט רסיסים של משמעות. גם לבני המשפחה יש זכות, אך היא מתנגשת לעיתים בזכותו של בן משפחתם לפרטיות, לסודיות, ולעקרונות של שירותים דיגיטליים שהבטיחו דיסקרטיות מוחלטת. הקושי בקבלת האפשרות לעיין או לנהל את הנכס הדיגיטלי לאחר מותו של אדם, הביא את המחוקק לנסות ולעגן את זכותם של קרובים שנבחרו מבעוד מועד על ידי בעל הנכס בחייו, לקבל גישה לנכסים דיגיטליים תוך מתן השליטה לגבי בחירה מודעת מי יוסמך לעיין, לאילו תכנים תותר גישה, והכל – תוך שמירה על ההסתייגויות המתבקשות (כגון הודעות, מידע פרטי וכן שמירה על פרטיותם של צדדים שלישיים)". "המבקרים את החוק", הסבירה עו"ד ארגוב-שנהב, "מצביעים על כך שהחוק רואה בתוכן הדיגיטלי נכס ירושתי, ומכפיף אותו לדיני הירושה, אך בכך עלולה להיפגע הזכות החוקתית לפרטיות של הנפטר. יש כאן התנגשות בין שני עולמות: מצד אחד, התוכן הדיגיטלי משקף רכוש רוחני ונפשי של אדם, שלכאורה עובר ל'יורשיו' שנבחרו על ידו; מצד שני, דווקא אופיו האינטימי מחייב התייחסות כזכות אישית שאינה ניתנת להעברה". לדבריה, הפתרון "נמצא באיזון העדין אותו ניסה לערוך המחוקק, כך שתינתן גישה מוגבלת ליורשים, תוך שמירה על פרטיות הנפטר". היא הוסיפה כי "בנוסף, המשתמש יוכל לבחור מי ינהל את הפלטפורמות המקוונות לאחר פטירתו, תוך בחירה מודעת לאיזה תוכן אישי תינתן גישה לאדם אחר ותוך מתן שליטה מסוימת לפלטפורמות הדיגיטליות, כך שלחלק מהתוכן הפרטי לא תהיה גישה כלל, או לתוכן שבו פרטיותם של צדדים שלישיים עלולה להיפגע". "ועדיין, בעיניי, נדרשים תיקונים ובחינה של יישומו בפועל בעתיד הקרוב", סייגה עו"ד ארגוב-שנהב. "פירוש המושג 'תוכן דיגיטלי' בחוק עלול להוביל לפרשנויות רחבות מדי, או לפגיעות בצדדים שלישיים. כמו כן, חסר בחוק מנגנון נגיש ואקטיבי שיאפשר לאדם לקבוע בחייו הנחיות ברורות מה לחשוף, מה להצפין, ומה להותיר אחריו, תוך שחלק מהשליטה במידע הדיגיטלי נותר לקביעה ובחינה אצל הספק הדיגיטלי". כולנו משאירים אותה אחרינו בסוף דרכנו. מורשת הדיגיטלית. צילום: מחולל התמונות של ChatGPT מה תהיה המורשת הדיגיטלית שאנו רוצים להשאיר אחרינו? "דווקא בעת הזו", אמרה, "כשהענן הפך ליומן האישי החדש, ראוי שנעודד כל אחד ואחת לחשוב מראש על המורשת הדיגיטלית שיבקשו להשאיר אחריהם. החוק מבקש לעודד זאת, אך כרגע היישום נותן לספק הדיגיטלי להנגיש את המצב עבור המשתמשים. מדובר בתהליך שבו כולנו נידרש לחשוב על הזיכרונות הדיגיטליים שלנו במוקדם ובמאוחר ולנהל אותם היטב, ממש כפי שמנוהלים יתר הנכסים הפיזיים והכלכליים שלנו". "בסופו של דבר, לא מדובר רק בחוק חדש, אלא במראה תרבותית", סיכמה עו"ד ארגוב-שנהב. "האם אנחנו באמת שולטים בנרטיב שלנו? מה יעלה בגורל סודותינו כשלא נהיה כאן? והאם נדע כחברה לאזן בין שכול, זיכרון וצנעת הפרט – גם לאחר שהמסך כבה?".

המרוץ אחר ה-AI עושה ממש טוב גם ליצרנית השבבים הטייוונית TSMC, ששווי השוק שלה חצה בימים האחרונים את קו ה-1 טריליון דולר במסחר במניותיה בבורסה בטאיפיי, בירת המדינה. שווי כתבי הפקדה האמריקניים שלה, שנסחרים בניו יורק, הגיע כבר ל-1.24 טריליון דולר (כתבי הפקדה הם ניירות ערך שמייצגים מניות בבורסה במדינה אחת של חברה ממדינה אחרת). זו הפעם השנייה בלבד שבה חברה מאסיה מגיעה לשווי שוק כזה, לאחר שחברת הנפט פטרו-צ'יינה עשתה זאת ב-2007, אבל לזמן קצר בלבד. לעומת זאת, במקרה של TSMC, ההערכות הן שהשיא עוד לפניה. האנליסטים מעריכים שההכנסות שלה בשנת הכספים הנוכחית יזנקו ב-30%, כך שיש עוד הרבה מקום לעליות בשווי המניות של החברה. מעבר לכך, כמה חברות ניתוח שוק מציינות שבנוסף לעלייה בביקוש למעבדים, יש צפי גם לעלייה במחירי הוופרים, כך שיש מנוף נוסף שמבטיח, על הנייר, עוד גידול משמעותי בהכנסות וברווחים של TSMC בשנים הקרובות. יש לציין שמדובר בזינוק של כ-50% במחיר של מניית החברה בבורסה בטאיפיי מאז אפריל האחרון. עוד יצוין ש-TSMC הגיע לשווי של מעל טריליון דולר זמן קצר אחרי שאנבידיה, שהיא בין לקוחותיה הגדולים ביותר, הגיעה בפעם הראשונה לשווי שוק של ארבעה טריליון דולר. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כמעט 4.2 טריליון דולר. גם אפל, קוואלקום, מדיה-טק, AMD ואינטל, ממפתחות המעבדים הגדולות ביותר בשוק המחשוב, הן לקוחות של TSMC, כך שהעתיד של החברה בטווח הארוך נראה מובטח.