משרד החוץ האמריקני מחפש אחר זוג האקרים, העובדים ב-שאהיד שושטארי (Shahid Shushtari), יחידת סייבר זדונית הפועלת תחת יחידת  פיקוד הסייבר-אלקטרוניקה של משמרות המהפכה האיראניים. הרשויות מציעות פרס של עד 10 מיליון דולר, עבור מידע על מחמוד באקר שירינקר ופאטמה סדיג'יאן קאשי. "עזרו לנו להסיר את החיוך מפניהם", פרסמה בשבוע שעבר תוכנית "תגמול בעבור צדק" של […]

אבינתן אור ובת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר 2023, נפגשו ביום ה' האחרון, בראשונה מאז שובו של אור מהשבי, עם מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג. את המפגש ארגן עמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל, שבו עובד אור. המפגש המרגש, במטה החברה בארצות הברית, כלל גם את צוות ההנהלה הישראלי, שנמצא שם בימים אלה לטובת פגישות מקצועיות. ארגמני ואור נחטפו ממסיבת הנובה, והסרטון המתעד את חטיפתם היה לאחד הסרטונים הזכורים מהשבת השחורה ההיא. ארגמני שוחררה ביוני 2024, יחד עם שלושה חטופים נוספים – אלמוג מאיר ז'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו – במבצע ארנון, שנקרא על שם קצין הימ"מ פקד ארנון זמורה ז"ל, שנהרג בפעולת השחרור. אור שוחרר באוקטובר האחרון, בעסקה שהביאה לסיום המלחמה – יחד עם 19 החטופים האחרונים שנותרו בחיים וטרם שוחררו עד אז. הוא החל לעבוד באנבידיה כשנה וחצי לפני החטיפה.  "אפילו בימים של הצלחה ושגשוג, אנבידיה עמדה לצד אבינתן" בפוסט שפרסמה בחשבון ה-X שלה לאחר הפגישה עם הואנג כתבה ארגמני כי "מתישהו בראשית 2022, אבינתן החל לעבוד במשרה הראשונה שלו באנבידיה – החלטה שמאוחר יותר תוכח כאחת ההחלטות הטובות ביותר שהוא קיבל בחייו". היא שיבחה את היחס של החברה לאורך תקופת השבי וציינה כי "לאורך כל השנתיים שבהן אבינתן הוחזק חטוף, אנבידיה הייתה הרבה יותר ממקום עבודה; היא הייתה משפחה אחת גדולה. התמיכה העצומה שאנבידיה נתנה לאבינתן ולמשפחתו הייתה יוצאת דופן. אנשים שמעולם לא פגשו אותו אחזו בשלטים עם תמונתו בכל יום, כל פגישה החלה עם אזכור שלו וקריאה להחזרתו, והם אפילו לא נגעו בשולחן שלו עד ליום שבו הוא חזר". Somewhere in early 2022, Avinatan started his first job with @nvidia, a decision that would later prove to be one of the best he ever made in his life. Throughout the entire two years that Avinatan was held captive, @nvidia was much more than just a workplace; it was one big… pic.twitter.com/6T2cC2fFU2 — Noa Argamani (@ArgamaniNoa) December 11, 2025 "כולם – ממש כולם – נחלצו ועזרו: חברי צוות, המנהל הישיר שלו, עובדים באתר הישראלי ומנהלים בכירים", הוסיפה ארגמני. "כל זה נעשה בשיתוף פעולה ועם תמיכה ישירה ממנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, ליווה את המשפחה באופן אישי ושוב ושוב התקשר כדי לדרוש בשלומם". "אנבידיה מעולם לא שכחה את אבינתן, שעבד בה רק כשנה וחצי לפני שנחטף", הוסיפה ארגמני. היא ציינה כי "העובדה שהחברה עמדה לצידו בכל הזמן הזה מראה לנו מה המשמעות האמיתית של אחריות משותפת – איך אפילו בימים של הצלחה ושגשוג, הם עמדו לצידו של עובד שלהם, ולחמו יחד אתנו (לשחרורו – י"ה). תודה!"

ברודקום סיימה את הרבעון האחרון של שנתה הכספית עם תוצאות טובות: ההכנסות צמחו משנה לשנה ב-28.2% והרווח הנקי זינק ב-97% – כך הולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע. זאת, הודות לצמיחה בפעילות הבינה המלאכותית שלה בעולמות המוליכים למחצה, שזינקה ב-74%. גם בשנה כולה ברודקום הציגה עליות: ההכנסות שלה גדלו ב-12 החודשים שלה ב-23.9% ל-63.9 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-89.3% ל-25.5 מיליארד והרווח הנקי קפץ בכמעט פי שלושה ל-23.1 מיליארד דולר. ההכנסות הרבעוניות של ברודקום עברו במעט את ה-18 מיליארד דולר והרווח הנקי עמד על 8.5 מיליארד. הרווח הנקי למניה הגיע ל-1.74 דולר – קפיצה של פי שניים לעומת הרווח הנקי למניה ברבעון המקביל בשנה הכספית הקודמת. ההוצאות הגולמיות הרבעוניות הציגו עלייה של 14.1% ל-5.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-36.67% ל-12.3 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 67.99%. ההוצאות התפעוליות עלו ב-8.4% ל-4.7 מיליארד דולר והרווח התפעולי צמח ב-62.3% ל-7.5 מיליארד דולר. העלייה ברווחים באה לידי ביטוי בגידול ניכר, של 273%, בחבות המס של ברודקום – ל-1.65 מיליארד דולר. הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, אמר כי "אנחנו צופים להמשך גידול בפעילות הבינה המלאכותית שלנו גם בעתיד, ומעריכים שברבעון הראשון של השנה הכספית הנכנסת, ההכנסות שלנו ממוליכים למחצה מבוססי AI יהיו כפולות משנה לשנה ויעמדו על 8.2 מיליארד דולר".  

אפל שחררה את עדכון iOS 26.2 וממליצה למשתמשים להתקין אותו מיד. החברה מזהירה כי שתיים מיותר  מ-20 פגיעויות נוצלו בהתקפה מתוחכמת מאוד יומיים לאחר שפרסמה בקרב משתמשיה בכל העולם אזהרה על תוכנת ריגול. שתי הפגיעויות משפיעות על WebKit – המסגרת שבסיס דפדפני ה-iPhone השולט במסגרת העומדת בבסיס כל דפדפני האייפון. CVE-2025-43529 ו-CVE-2025-14174 נחשפו על ידי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל. בהתייחס לשתיהן, אפל מזהירה, שהאיום היה ש"תוכן אינטרנט שנוצר באופן זדוני עלול להוביל להרס הזיכרון", המשפיע על מכשירים שלפני iOS 26. אפל גם פרסמה גרסה שנייה לבודקי בטא מוקדם יותר השבוע מסמנת, נה ש/מעיד כי כי ייתכן שיהיה צורך לטפל בשינויים ובאגים נוספים. אפל מאיצה במשתמשי iOS 18 לעדכן לגירסה iOS 26 – מה שהופך את העדכון החדש הזה לחשוב עוד יותר, שכן עדכון iOS 26 כולל בתוכו הגנות הונאה חדשות ל-iPhone, וסוגר את הפער מול אנדרואיד, שכבר כולל את ההגנות הללו, כמו גם הגדרות ברירת מחדל נגד טביעות אצבע בספארי. התגובה ל-iOS 26 מגבה את ההנחה הזו, שזה חמור יותר מהצפוי. לפי Cyber ​​Press, שתי הפגיעויות התגלו בשיתוף פעולה עם קבוצת ניתוח האיומים (TAG) של גוגל והיו קשורות לקמפיינים ממוקדים של ניצול כנגד iOS 26 וגירסאות קודמות. אפל אישרה שייתכן שבעיות אלו שימשו בהתקפות מתוחכמות נגד אנשים ספציפיים, דבר המצביע על כך שהפגמים "יכלו להיות חלק משרשרת ניצול של יום אפס שנועדה לריגול או למעקב."

סרוויס נאו מנהלת בימים אלה מגעים מתקדמים לרכישת ארמיס הישראלית תמורת שבעה מיליארד דולר – כך דיווחה סוכנות בלומברג בסוף השבוע. על פי הדיווח, המגעים טרם הבשילו לכדי עסקה, וההכרזה על השלמתה צפויה בימים הקרובים. עם זאת, עדיין אין הסכמה סופית בין הצדדים, ולכן יש סיכוי שבסופו של דבר, העסקה לא תמומש. הן סרוויס נאו והן ארמיס החברות לא הגיבו לדיווח של בלומברג. באוגוסט האחרון דווח כי ארמיס מצויה במגעים לרכישה על ידי תומא בראבו תמורת חמישה מיליארד דולר. אלא שמגעים אלה לא נשאו פרי וארמיס פנתה לאפיק של הנפקה: בחודש שעבר היא ביצעה סבב גיוס טרום הנפקה בסך של 435 מיליון דולר, לפי שווי של 6.1 מיליארד. עם הדיווח על המגעים בינה לבין סרוויס נאו נראה כי ארמיס ויתרה על הנפקה, וחוזרת למסלול של רכישה. בחודש יולי האחרון ארמיס גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 4.5 מיליארד. כך, בארבעה חודשים בלבד, השווי שלה עלה ביותר משליש – מעל 1.5 מיליארד דולר. בנוסף, באחרונה היא חצתה את הרף של 300 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR) – עלייה של 100 מיליון דולר בשנה. מוקדם יותר השנה, ארמיס ביצעה סבב סקנדרי בסך של 100 מיליון דולר, שעל פי החברה סיפק נזילות לעובדיה וחיזק את בסיס המשקיעים ארוך הטווח שלה. חברה שייסדו שניים מהמשקיעים הבולטים בהיי-טק הישראלי ארמיס נוסדה ב-2015 בידי יבגני דיברוב, מנכ"ל החברה, ונדיר יזרעאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות – שניהם משקיעים בולטים. השניים היו בין המשקיעים הראשונים בוויז, שנרכשה השנה על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, באקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. אלכס מושר מונה לנשיא ארמיס בפברואר השנה. הוא שימש לפני כן כסמנכ״ל המכירות (CRO) של החברה. כ-40 מחברות הפורצ'ן 100 נמצאות ברשימת הלקוחות של ארמיס, לרבות מפעלי ייצור, חברות תעופה, מוסדות פיננסיים, ארגוני בריאות, ישויות מדינתיות וסוכנויות פדרליות. בין היתר, נמנים על לקוחותיה שירות הדואר האמריקני, יונייטד איירליינס וקולגייט-פלמוליב. החברה מעסיקה כ-850 עובדים בישראל וברחבי העולם. הפתרון של ארמיס מאבטח תשתיות קריטיות, ומספק לארגונים נראות והגנה של כל משטח ההתקפה בזמן אמת – מהסביבה המקומית ועד לענן. אחד מתחומי העיסוק העיקריים שלה הוא אינטרנט של הדברים – הגנת מכשירים שמחוברים לרשת הארגונית, בהם מדפסות ומצלמות. התוכנה של ארמיס מזהה את הפעילות האופיינית של מכשירים אלה, מתריעה על פעילות חריגה ובמידת הצורך מנתקת אותם מרשת הארגון. תחום עיסוק נוסף שלה הוא הגנה על מערכות טכנולוגיות תפעוליות (OT), בין היתר בתחום הרפואה. Centrix, הפלטפורמה של ארמיס, מנהלת ומאבטחת יותר מחמישה מיליארד מכשירים ברחבי העולם. רכישות שארמיס ביצעה במרץ האחרון רכשה ארמיס את אוטוריו תמורת סכום שהוערך ב-120 מיליון דולר. אוטוריו, שאחד ממייסדיה הוא תא"ל (מיל') דניאל ברן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב, פיתחה טכנולוגיה שמגינה על מפעלים ותשתיות חיוניות מפני מתקפות סייבר. המערכת מתמקדת בהגנה על מערכות התפעול התעשייתיות, והיא מתחברת למערכות שבמפעלים, מנתחת את המידע מהן ויוצרת שכבת הגנה מותאמת לאותן סביבות תעשייתיות במגזרים השונים. כשנה לפני כן, באפריל 2024, החברה קנתה, תמורת 150 מיליון דולר, את סילק, שפיתחה פלטפורמה שמעניקה למנהלי אבטחת מידע בארגונים אפשרות לזהות ולתעדף חולשות, ובהתאמה – לתקן אותן. עוד חברה שהיא רכשה היא CTCI, תמורת 20 מיליון דולר. "מומנטום צמיחה יוצא דופן" גולדמן סאקס, שהשקיעה בארמיס בחודש שעבר, כתבה עליה כי "ארמיס היא פלטפורמת סייבר שנמצאת במומנטום צמיחה יוצא דופן. היא מגדירה מחדש את ניהול חשיפת הסייבר בכך שהיא הופכת שטחים מתים ונקודות עיוורון למקור מידע עבור ארגונים. בהובלת יזמים חזקים ועם הבנה אמיתית של לקוחות, ארמיס הצליחה להתרחב לתאגידים והגופים הציבוריים הגדולים ביותר בעולם". סרוויס נאו היא ענקית תוכנה בענן, שמתמקדת בפיתוח ושימור פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות לניהול שירותים ותהליכים עסקיים. היא מאפשרת לארגונים להפוך ליצרני שירותים דיגיטליים, לנהל את חיי התהליך העסקי שלהם ולשפר את ביצועיהם. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 180 מיליארד דולר.

השוק משתנה מהר יותר ממה שאי פעם הכרנו. טכנולוגיות AI נכנסות לכל תהליך, והענן הופך לסטנדרט חדש. אבל עבור מנהלי IT, ההחלטה לעיתים לא פשוטה: איך שומרים על יציבות וביטחון, ובמקביל מאמצים חדשנות? כדי להבין את הדילמות שמעסיקות ארגונים ואת המהלכים שמבדילים בין מי שמוביל למי שנשאר מאחור, שוחחנו עם עמית טל, סמנכ"ל בקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE), שפוגש את האתגרים האלה מדי יום בוורטיקלים ובתעשיות שונות בשוק הישראלי. אנחנו רואים את הבינה המלאכותית נכנסת כמעט לכל תחום – איך אתה חושב שהיא משנה את הדרך שבה ארגונים מנהלים תהליכים עסקיים? "המהפכה כבר כאן, והיא לא עוצרת באף תעשייה. AI הופכת מכלי תומך למנוע שמוביל החלטות עסקיות בזמן אמת ומייצרת ערך חדש בכל שרשרת הארגון – מהפיננסים ועד התפעול. ב-ERP זה בולט במיוחד: מערכות כבר לא רק מנהלות נתונים, אלא מציעות תובנות, אוטומציה והמלצות פרואקטיביות. זה משנה את כללי המשחק ומחייב ארגונים לחשוב קדימה". יש המון שיח בנושא המעבר לענן ושאלה אחת שתמיד עולה: "למה דווקא עכשיו? יש לנו מערכת יציבה סוף סוף, אחרי שהשקענו בה מיליונים, אז למה באמת אתה חושב שדווקא עכשיו הזמן הנכון לארגונים לקחת את הצעד הזה? "זו שאלה שגם אני שומע לא מעט. אבל המציאות משתנה מהר יותר ממה שאי-פעם הכרנו. אף ארגון לא יכול להרשות לעצמו להישאר בטכנולוגיה של אתמול, במיוחד כש-AI זה כבר לא באזז, זה כבר קורה בשטח – הוא משנה תהליכים. "למשל, עם RISE with SAP הארגון מקבל חדשנות מיידית, גמישות עסקית במודל Subscription, אבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר ושמירה על ההשקעות הקיימות בזכות המודל הייחודי. ובוא נגיד את זה בצורה הכי ברורה: שוק ה-Cloud ERP צפוי להכפיל את עצמו עד 2028. מי שמחכה – יישאר מאחור. "זה נכון. ה-CIO הישראלי חי בדילמה תמידית, האם להכניס חדשנות או לשמר יציבות, ואפשר להבין את זה. RISE פותר בשבילו את הדילמה הזו, כי זו לא רק 'קפיצה לענן', זו פלטפורמה שלמה שמביאה איתה תובנות, שדרוגים רציפים ו-Landscape מאובטח שעומד בכל התקנים הבינלאומיים. הערך האמיתי הוא ביכולת לקבל תובנות מיידיות, עם SAP Business AI ו-Best Practices המגיעים מעשרות אלפי לקוחות בתעשיות שונות, שבפועל מקצרים פרויקטים באופן משמעותי. RISE נותן להם מעבר בטוח לענן וערך ברור". אתה פוגש לקוחות כל יום, מה לדעתך מניע אותם? רק טכנולוגיה וחדשנות או גם משהו אחר? "מה שמניע הוא לא טכנולוגיה לשם טכנולוגיה, אלא החתירה להשיג לארגון שקט תפעולי, יציבות וביטחון. בסוף, מנהלי IT רוצים לדעת שהם לא קופצים למים בלי מצופים. עם RISE אנחנו נותנים להם את הביטחון הזה, עם מתודולוגיה מוכחת, ליווי מקצועי ושמירה על ההשקעות הקיימות שכבר עשו. בנוסף לכך יש גם היבט פסיכולוגי חזק – הלקוח צריך להרגיש שהוא בידיים טובות, וכאן שוב נכנס לתמונה הניסיון הרב שלנו בפרויקטי SAP ובהטמעות RISE בארגונים המובילים בישראל. בעולם, אגב, יש כבר למעלה מעשרת אלפים לקוחות Rise בסביבת הייצור. "אבל צריך לזכור שמעבר ליציבות וביטחון, מהרגע שארגון נכנס ל-RISE נפתח בפניו אוקיינוס של אפשרויות חדשות להכנסת חדשנות – ויש ארגונים בארץ שלקחו את ההזדמנות הזו בשתי ידיים ועשו, וגם ממשיכים לעשות, דברים מדהימים בעזרת הטכנולוגיה של SAP. "קח לדוגמה את אורמת טכנולוגיות, בהובלת סמנכ"לית מערכות המידע איריס נחשוני, שהחליטה להפוך את כל הארגון ל-AI Ready ושינתה את שם יחידת ה-IT שלה ל-AIT. זו לא סיסמה, זה שינוי תרבותי עמוק שמבוסס על יכולות AI. בהתאם לאסטרטגיה זו אורמת בחרו ב- RISE with SAP שאנחנו מסייעים להם להטמיע, ובחרו להטמיע גם SAP BDC, פלטפורמת הData החדשנית של SAP. אורמת נמצאת במסלול הנכון להפוך לארגון מבוסס בינה מלאכותית. "דוגמה טובה נוספת היא קופת חולים מאוחדת, הארגון הראשון בישראל שביצע הגירה ל-RISE בהובלת המנמ"רית קטי בר-שלום ז"ל, וכעת מצליח לממש יעדים עסקיים באמצעות חדשנות מדהימה. פרויקט המעבר ל-RISE שביצענו שם מאפשר לקופ"ח מאוחדת לספק שירותים מתקדמים למבוטחים, וגם סביבת עבודה יעילה ושקופה לעובדים, כולל אוטומציה ו-AI להאצת תהליכים". אחד הנושאים שלקוחות הכי מבולבלים לגביו כיום הוא AI. כולם רוצים אותו, אך מעטים יודעים מה לעשות איתו. איך המעבר לענן פותר עבור ארגונים את הבעיה הזאת? "זה אחד המקומות שבו RISE מתבלט מעל כל האחרים. RISE מגיע עם בנצ'מרק של תהליכים עסקיים מוגדרים מראש, המותאמים לענפים ומגזרי תעשייה שונים, וה-AI כבר מובנית בהם. "SAP Business AI לא מחכה שהלקוח יחקור איפה הוא רוצה לשלב AI, אלא המערכת כבר מגיע עם תהליכים משולבי AI ועל הלקוח נותר להחליט באילו מהם להשתמש. בנוסף, יש גם אזור Custom AI, שמאפשר התאמה אישית מלאה לצרכים של הארגון. "חשוב לזכור שזה אתגר גדול מאוד היום בארגונים, כי מנהלים יודעים שהם צריכים להכניס AI אבל לא יודעים איך להתחיל ומאיפה להתחיל. עם RISE הם לא צריכים לנחש יותר. SAP כבר מכירה את התהליכים העסקיים מאלפי ארגונים דומים בענף, ונותנת המלצות מיידיות לארגון, ממש מובילה את הלקוח במסע לאימוץ חכם ויעיל של AI". איך אתה רואה את 2026 עבור ארגונים שעדיין נמצאים בדילמה הזו? "2026 היא שנה של החלטות אסטרטגיות. מי שמתחיל עכשיו נהנה מיתרון תחרותי לפני כולם – בלי לחץ של השינוי בתמיכה ב־2027, בלי להיתקל במחסור בכוח אדם מיומן או בתחרות על משאבים בשוק. מעבר מוקדם הוא לא רק פתרון טכנולוגי, אלא מהלך שמבטיח מוכנות לעתיד, משיכת טאלנטים והובלת חדשנות. זה הזמן להניח את היסודות לצמיחה ארוכת טווח ולהתחבר לשינוי שכבר קורה בשטח". אם אתה צריך לסכם את הערך של RISE with SAP – מה המסר המרכזי ללקוחות ארגוניים בישראל? "לרוב הארגונים כבר ברור שהמעבר לענן הוא לא שאלה של 'אם', אלא של 'מתי'. RISE with SAP מציע את המסלול הכי בטוח, מבוקר, ועתיר חדשנות – עם AI אמיתי שמוטמע כבר בתוך התהליכים העסקיים, ומוביל את הלקוח במסע לאימוץ AI יעיל. כאשר משלבים את RISE עם הניסיון, הידע העסקי ויכולות ההטמעה שלנו בוואן, הלקוח מתקדם לא רק טכנולוגית, אלא גם יוצק את היסודות לצמיחה עסקית להרבה שנים קדימה. מי שמתחיל היום ייהנה מיתרון תחרותי מחר".

בעשור האחרון, ארגוני מיד-מרקט ואנטרפרייז בישראל עברו תהליך מואץ של דיגיטליזציה. מערכות ה-ERP שודרגו, מחסני הנתונים (Data Warehouses) התמלאו ודשבורדים מתוחכמים מרצדים על מסכי ההנהלות באזורי התעשייה של קיסריה, פתח תקווה ואיירפורט סיטי. למרות זאת, מנכ"לים וסמנכ"לי מכירות רבים עדיין מתוסכלים: הגרפים עולים ויורדים, אבל השורה התחתונה לא זזה באותו הקצב. הפער הזה זכה לשם מקצועי בדו"ח מקיף של חברת הייעוץ האסטרטגי מק'ינזי: The Last Mile of Analytics (הקילומטר האחרון של האנלטיקה). לפי המחקר, בעוד שחברות משקיעות משאבים עצומים באיסוף וניתוח נתונים, רובן המוחלט (כ-90% מהארגונים שאינם מובילי שוק) נכשל בשלב הקריטי ביותר – הטמעת התובנות בתוך תהליכי העבודה היומיומיים של העובד בקצה. בדיוק בנקודת הכשל הזו פועלת הפלטפורמה של Insighting.io, שנועדה לגשר על הפער שבין הדאטה במטה לפעולה בשטח. האתגר: "רעש" נתונים מול הזדמנויות מכירה הבעיה מחריפה משמעותית בחברות הפצה, קמעונאות, תעשייה ושירות, המנהלות קטלוג מוצרים ושירותים רחב. בארגונים אלה, איש המכירות הממוצע אחראי על מאות לקוחות ואלפי פריטים. הציפייה שהוא ייכנס לדשבורד, ינתח מגמות ויזהה עצמאית שלקוח ותיק הפסיק לרכוש קטגוריה ספציפית שהיה אמור לרכוש היא לא ריאלית. זהו "רעש" נתונים, שגורם לאובדן הכנסות שקט אך עקבי. הדשבורד המסורתי הוא כלי פסיבי, שדורש מהמשתמש לשאול את השאלה הנכונה בזמן הנכון. אך בעידן של מורכבות עסקית גוברת, ארגונים זקוקים למערכת אקטיבית. אילוסטרציה. מקור: ג'ינרוט מ-AI. המעבר ל-Agentic AI – המערכת כשותף מכירות הפתרון הטכנולוגי שצובר תאוצה בשנה האחרונה, ומיושם בישראל על ידי Insighting.io, הוא מעבר מאנליטיקה תיאורית (Descriptive) לאנליטיקה מכוונת פעולה (Prescriptive). המערכת לא מסתפקת בהצגת המצב, אלא מתפקדת כסוכן אוטונומי, שסורק את הנתונים 24/7 ומאתר הזדמנויות שהעין האנושית מפספסת. כיצד סוכני ה-AI של Insighting.io מגדילים מכירות בפועל? המערכת מפעילה מגוון סוכנים חכמים לזיהוי תרחישים עסקיים מורכבים. הנה דוגמה לחלק מהפעולות שהמערכת מבצעת באופן אוטונומי עבור אנשי המכירות: מניעת נטישה כירורגית (Churn Prediction) – במקום לחכות שהלקוח יעזוב, הסוכן מזהה דפוסים עדינים של ירידה ברכש (למשל, הפסקה של רכישת מוצרים נלווים בקטגוריה ספציפית) ומתריע לאיש המכירות לפני שהמתחרה נכנס לתמונה. הגדלת סל (Upsell/Cross-sell) – אלגוריתמים של AI מנתחים את התנהגות הרכישה של לקוחות דומים וממליצים לאיש המכירות להציע פריטים משלימים שלקוח ספציפי "שכח" להזמין, או מוצרים שלקוחות דומים לו קונים והוא עדיין לא. סגירת המעגל (Execution) – זהו הפתרון לבעיית "הקילומטר האחרון". התובנה לא נשארת במטה – היא נשלחת כ-"משימה חכמה" לנייד של הסוכן בשטח. המערכת לא עוצרת שם – היא מודדת את אחוזי המימוש של ההמלצות הללו ומוודאת שהתובנה הפכה לכסף בקופה. השורה התחתונה בעולם שבו המוצרים והמחירים הופכים דומים, היתרון התחרותי עובר ליכולת הניהולית. חברות שיצליחו לגשר על "הקילומטר האחרון" ולהפוך את הררי הדאטה שלהן להוראות עבודה פשוטות ומדויקות לאנשי המכירות, הן אלה שישברו את תקרת הזכוכית של הצמיחה. Insighting.io מאפשרת למנהלים לעשות בדיוק את זה: להפסיק לנתח את העבר, ולהתחיל לעצב את המכירה הבאה. כדי לראות איך ליישם זאת בארגון שלכם, היכנסו ל-Insighting.io – מערכת Sales Intelligence וניהול מכירות.

כחלק ממאמציה להרחיב את היכולות של תשתית הבינה המלאכותית ושירותי הנתונים שלה לארגונים, דל (Dell Technologies) נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת דאטהלופ (Dataloop) הישראלית. העסקה, לו תצא לפועל, צפויה לעמוד על עשרות מיליוני דולרים; כך דווח בסוף השבוע בעיתונות הטכנולוגית בארה"ב. הסטארט-אפ הישראלי דאטהלופ מתמחה בתשתיות נתונים עבור בינה מלאכותית. החברה הוקמה ב-2017 על ידי ערן שלמה, המנכ"ל, אבי יער, סמנכ"ל מוצר, וניר בושי, מנהל עסקים ראשי. דאטהלופ פיתחה פלטפורמה לניהול ותיוג של נתונים לא-מובנים, המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית. "הפלטפורמה מאפשרת לצוותים לנהל ולעבד נתונים מראש, באופן אוטומטי, להעביר אותם למגוון מודלים של AI, אלה הקיימים ואלה שהלקוח הארגוני בונה בעצמו, להכניס משוב אנושי לתהליך, ולהסתמך על פתרונות מוכנים. היא מאפשרת פיתוח AI מקצה לקצה, היא ניתנת להרחבה ובנויה באופן מודולרי". דאטהלופ גייסה כ-50 מיליון דולר ממשקיעים, ויש לה לקוחות ארגוניים ממגזרי המדיה, הרכב והחקלאות. היא מונה כ-80 עובדים, והמטה שלה יושב בהרצליה. ישר אמר בעבר בראיון, כי "אנחנו מאוד מתמחים במידע ויזואלי, תמונות, וידיאו, ואנחנו גם יכולים לתת עיבוד של מידע – כל סוג מידע – שרוצים לאמן את המודל… אם נוכל לשלב אנשים יחד עם דאטה, ובתוך ההקשר – מכונות יוכלו לעקוב, וכך אפשר יהיה לפתח פתרונות כמו רכב אוטונומי, או אסיסטנט לרופא, או אפילו רחפן שיודע לזהות חרקים ומזיקים שנמצאים על עצים". אנליסטים ציינו, כי יש היגיון עסקי ברכישה, שכן עבור דל היא "עסקה חסכונית", כי בשנה החולפת הרוויחה  דאטהלופ 3.5 מיליון דולרים. הם העריכו כי דל, כנראה, רוצה את החברה בשל הטכנולוגיה שפיתחה וכוח האדם המקצועי שלה – ולא בשל הלקוחות. "הרכישה, אם תתממש, תגשר על פערים בעולמות הכנת הנתונים של דל בתחום הבינה המלאכותית, מה שענקית ה-IT מכנה AI Factory", כתבו, "היא תאפשר לה להגדיל את היקף עסקיה בתחום מול ספקי תוכנה עצמאיים (ISV) ואינטגרטורים – על גבי התשתית שלה. בשל השותפויות העסקיות שיש ל-דל עם אינטל, AMD, גוגל ג'מיני ו-OpenShift, פלטפורמת קונטיינרים ארגונית של רד האט מבית יבמ, מפתחי נתונים או מומחי בינה מלאכותית של צדדים שלישיים יכולים גם הם להביא להגדלת פעילותה בתחום". אחרים ציינו, כי הרכישה מתכתבת עם הצהרתה של דל עצמה, לפיה היא צופה רבעון הרביעי חזק יותר, עקב ביקוש גובר לשרתי בינה מלאכותית". בכל מקרה, כתבו האנליסטים, "הרכישה תעניק ליישומי AI גישה לכמויות גדולות של נתונים רלוונטיים, ממקורות מגוונים". לצד השקעה פנימית רחבת היקף בעולם ה-AI ובמפעל הבינה המלאכותית שלה, דל רכשה ב-2023 את Moogsoft. היקף הרכישה לא נמסר. הנרכשת פיתחה פלטפורמת תפעול מבוססת בינה מלאכותית, AIOps, לזיהוי תקלות בתשתיות הטכנולוגיה של חברות. בנוסף, היא מסייעת לזהות את סיבות השורש של תקלות אלו. האלגוריתמים שלה מסננים 99% מ"רעש" הנתונים שנאסף ממערכות החברה. באותה שנה דל רכשה גם את הסטארט-אפ Cloudify, תמורת כמאה מיליון דולרים. הנרכשת בנתה פלטפורמה לתזמור בענן, שמקלה על יצירה וניהול של סביבות יישומים. דל עושה שימוש בטכנולוגיה של קלאודיפיי כדי לשפר את היצע מחשוב הקצה שלה. בתגובה ל-CRN מסרה דל, כי "דיברנו על המשך מיזוגים ורכישות בקנה מידה קטן, כולל רכישת קניין רוחני, באופן אשר יאיץ את מפת הדרכים של המוצר שלנו". דאטהלופ לא הגיבה לדיווח.