בזמן מלחמה הציבור מאבד את סבלנותו ואת נכונותו להתחשב במי שעושים כל שביכולתם כדי להשתמט – אלו המסרבים לקחת חלק בהגנה המשותפת, אך תובעים ליהנות מהביטחון, מהשגשוג וממשאבי המדינה

ישראל מתנדנדת מקצה לקצה, בין תקווה להיסטריה, תלוי מי היה האחרון שהקשבנו לו. מאבדים את השפיות ואת החמלה בין לבין משימות הניקיון

אחרי שלל איומים וביטולי דד-ליין, הכריז טראמפ על דחיית התקיפות - בתקווה להגיע להסכם. גם אם המו"מ לא יבשיל, הדבר יסייע לו בחיזוק הלגיטימציה שלו כמי שניסה להימנע ממלחמה כמעט בכל מחיר בעוד איראן דחפה לחידוש האש. וגם: ההיערכות בישראל, והאמונה שסיכוי התקיפה גבוה מסיכוי הצלחת המו"מ

כשלחמו בלבנון, ושילמו, אף אחד לא היה מעז להטריד אותם על פאצ'ים. בגלל זה אפשר להבין את ההורים של הלוחם מגדוד 50 שנשלח השבוע למחבוש בגלל פאץ' של המשיח. ולדמיין את התחושות שלהם

חבר הקונגרס הרפובליקני הוותיק תומאס מאסי מקנטקי, שהתנגד בעקביות לסיוע אמריקני לישראל, הפסיד בבחירות המקדימות למועמד שנתמך ע"י טראמפ - חקלאי אלמוני, ששירת ביחידת הקומנדו "אריות הים". אלו חלק מהתוצאות בפריימריז שמעמידים למבחן את כוחו של נשיא ארה"ב

רבים מקרב הציבור הימני טוענים שנושא הגיוס הוא רק אמתלה להפלת ביבי ורואים בציבור הדתי המתנגד לחוק כאידיוטים שימושיים. לצערנו גישה זו עלולה לתפוס מקום, אחרת מדוע אין מספיק חברי כנסת מכל הסיעות המתגייסים לחוקק חוק להארכת השירות הסדיר - בנפרד מסוגיית הגיוס - על מנת להקל על משפחות המילואים