מצרים היא ביטוי למצב של חסימה נפשית, כלומר עבדות שהייתה השלכה חברתית של האידיאולוגיה האלילית. ביציאת מצרים מופיעה על במת ההיסטוריה אומה המלמדת את האנושות כי ישנה אפשרות להיות בני חורין. בימים אלה אנו נזכרים שניתן לנצח הכל

החשכה של מצרים הייתה לא רק פיזית, כי אם חשכה חברתית, ערכית, מוסרית וסוציולוגית. הם לא ראו איש את אחיו. לאף אחד לא היה אכפת מזולתו. לעומתם, "לבני ישראל היה אור בכל מושבותם". משה רבנו הראה שאכפת לו מכל יהודי, ומאז ועד היום יהודים לא עוזבים יהודים בצרה

יש רגעים בחיים שבהם צריך פשוט לקפוץ למים, בלי לחשוב. ככה יצאנו ממצרים והפכנו לעם. ynet בשיתוף עם מקראנט-גשר וקבוצת ה"בעטלרס", מזמינים אתכם ל"משחק השבת"

אפילו קרל מרקס האתאיסט הבין שנס יציאת מצרים הוא דוגמה ומופת לעמי תבל שירצו להשתחרר מעול שיעבוד, ולהגיע לחירות ולעצמאות. שלושת הערכים הנצחיים - עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל - נולדו כתוצאה מיציאת מצרים

משה רבנו היה בכיר מאוד במצרים, כולם אהבו את משה - ולמרות זאת הוא לא חשש להיות נאמן לעצמו ולשליחותו, גם במחיר איבוד הפופולאריות. כך הפך משה למנהיג הגדול של כל הזמנים. משה חכם, תהיו משה