המומחים תמימי דעים שהלוגיסטיקה והכלכלה יכריעו את המלחמה | המערב מרוקן מחסני תחמושת כדי לתמוך באוקראינה | רוסיה פונה לסין ואיראן לרכש אמל״ח  Photo: Kostiantyn Liberov and Vlada Liberova, Marian Kushnir, Chris McGrath, Diego Herrera. באביב יגיעו לאוקראינה הטנקים מארה"ב, מגרמניה ומבריטניה אחרי שיסתיימו קורסי ההדרכה. אולי עד אז תתקבל החלטה לספק לזלנסקי מטוסי קרב, כנראה F-16 של מישהו. ואולי ממשלת ישראל תחליט לספק לו 'קלע דוד' או 'כיפת ברזל'. על כל פנים תחזית זו  מבוססת על ההנחה שרחוקה מסיומה המלחמה באוקראינה, שהחלה לפני שנה, כאשר פוטין שלח את צבאו לפלוש לאוקראינה ולהשתלט על קייב הבירה "תוך שלושה ימים". חלפה שנה ופוטין רחוק מקייב, שם דווקא מהלך ברחוב הראשי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. בפברואר 2022 קרה במרכז אירופה משהו שהיבשת והעולם רווי זיכרונות מלחמות עולם קיווה שלא יראה עוד: מעצמה מתנפלת על מדינה שכנה כדי לכבוש אותה, מיליוני פליטים ומאות אלפי מתים ופצועים וערים חרבות. העולם של 2022 לא השכיל להקים מנגנון שימנע כיבוש צבאי כזה. האו"ם לא יודע למנוע מלחמות. בשנה הזאת ארה"ב, נאט"ו ואירופה ידעו להתגייס ולסייע לקרבן, סיוע אדיר ממדים, מתוך תקווה שהקורבן יצליח לגרש מאדמתו את הכובש התוקפן והאלים. מה יקרה ב-2023? לאן פני הלחמה באוקראינה? כשהאויב הוא פוטין, לא נדע מה יקרה מחר, מה הוא מתכנן שם בין חומות הקרמלין, איך הוא רואה את מה שנראה בעולם ככישלון מנהיגותי, כישלון במודיעין המוקדם, בתכנון הצבאי, בהכרת רמת הכשירות של צבאו, בהחלטות מבצעיות ובניהול המלחמה שהוא יזם. לאיים בנשק גרעיני הוא יודע. קשה לסלק את רוסיה בנושא אחד שמענו אחדות דעים בין מומחים העוקבים אחר מהלכי המלחמה: היא רחוקה מסיום. גנרל מרק מאליי ראש המטות המאוחדים של צבא ארה"ב אומר: "בשנה זו נראה לי שיהיה קשה לסלק את רוסיה מכל מטר מרובע שכבשה. זה עשוי לקרות, אך יהיה קשה מאוד". יוהאן מישל מהמכון לאסטרטגיה בינלאומית בברלין: "זה יימשך חודשים". מייכל קופמן מהמרכז לחקר רוסיה בוושינגטון: "המלחמה תימשך שנים", והאנליסט האיטלקי לוצ'יו קרצ'יולו: "יימשך שנים עם הפסקות. יסתיים כשרוסיה או אוקראינה יקרסו, כי לשני הצדדים זה עניין של חיים ומוות". בארץ אומר פרופ' איתן גלבוע, עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ואונ' בר אילן: "אחרי סוף החורף צפוייה הסלמה משמעותית משני הצדדים. המערב לא יוכל לאפשר לפוטין לנצח, ואם מתקפה שלו תיכשל, הוא עלול להשתמש בנשק גרעיני. סביר להניח שאמריקנים ונאט"ו יפעילו נגדו נשק קונבנציונלי בהיקף משמעותי, ויגבר הסיכוי למלחמה גרעינית בין-מעצמתית". תחזיות ממש מעודדות. אף אחד מהצדדים איננו במצב של כניעה שוחחתי עם ד"ר עופר גוטרמן, דירקטור יחידת מודיעין, מחקר ומגמות בחברת הייעוץ העסקי CONSULTING BDO, בעבר איש חטיבת המחקר באמ"ן ועמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין: "המצב כיום, שנה למלחמה, הוא אי הוודאות בהתגלמותה. אפשר להניח ששני הצדדים ינסו בחודשים הקרובים להשיג הישגים, אך זה לא הולך לסיום קרוב. אף אחד מהצדדים איננו במצב של כניעה, ויתור או הרמת ידיים". ד"ר גוטרמן סבור שבטווח הארוך יגיעו להסכמות ויהיה מו"מ, אך לא בקרוב. גם בגלל היכולות והתפיסה האידאולוגית של פוטין על חשיבות אוקראינה לרוסיה. הוא לא יכול להרשות לעצמו לסגת, ואוקראינה נתמכת חזק ע"י המערב והיא תוכל להמשיך. לכן הסכם הוא רחוק". ד"ר גוטרמן טוען שהמלחמה יצרה שינוי דרמטי באירופה: "המלחמה משנה את המפה הביטחונית של אירופה. פוטין רצה לעטוף את נאט"ו במעטפת מגן כדי להחליש את הארגון – והשיג בדיוק את ההיפך. נאט"ו יותר רלוונטית מאי פעם. טראמפ טען בשעתו כלפי נאט"ו 'אנחנו מממנים ואתם לא עושים כלום'. התהפכו היוצרות. עלייה עצומה בתקציבי הביטחון והצבא. גרמניה מחזיקה כיום את הצבא הכי גדול ביבשת, מצטיידת בטילי 'חץ' שלנו. מבחינים בעלייה חדה בתקציבי ובהוצאות הפיתוח והביקושים לאמל"ח – זה נובע מעליית תחושת האיום". הסיוע הצבאי לאוקראינה כה גדול עד שהוא מרוקן למדינות המערב את המלאים שלהן. גרמניה, קנדה וצרפת הביעו חשש מדילול מלאים, והתוצאה: גידול בביקושים לאמל"ח בתעשיות הביטחוניות. נקודה ייחודית: בארצות מזרח אירופה יש ציוד צבאי מיושן בכמויות גדולות תוצרת ברית המועצות. מדינות כמו צ'כיה שואפות להיפטר מהציוד הזה ולקנות ציוד חדיש במערב. מה המשמעות של אספקת נשק איראני, כטמ"מים, לרוסיה, לשימוש בחזיתות אוקראינה. ד"ר עופר גוטרמן: "איראן עשתה השנה בחירה אסטרטגית בעלת משמעות. בגלל חוסרים בצבא הרוסי, קשיים להשיג נשק וסנקציות, פנתה רוסיה לאיראן. זו חיברה עצמה בגלוי לרוסיה ונחלצה לעזרתה, כולל כנראה הקמת מפעל ברוסיה לייצור כטמ"מים איראניים. יש כאן השחרה של דימוי איראן בעיני המערב, בעיקר בעיני ארה"ב. זו התייצבות מלאה של טהרן לטובת מוסקווה, וזה לצנינים בעיני וושינגטון. "אוקראינה היא שדה ניסויים לאמל"ח האיראני, נבחנו שם היכולות המבצעיים של הכלים מטהרן. אני מקווה שישראל דואגת לשים יד על אמל"ח כזה כדי לשפר ולהתאים את יכולות ההגנה האווירית שלה לאמל"ח של איראן".  השפעת המלחמה על התעשיות הביטחוניות בישראל ד"ר גוטרמן אומר שיש עליה בביקושים אצל התעשיות בארץ. מדובר בעיקר במדינות אירופה הרואות את חשיבות הכלים הבלתי מאויישים בלחימה המודרנית. ולכן יש גידול בביקושים למערכות ישראליות שנותנות פתרונות, כמו למשל לאבטחת סייבר, כטמ"מים, אמצעים לשרידות כוחות, חימושים מדויקים, 'מעיל רוח', 'חץ דורבן'. בהחלט יש עליה במכירות. אירופה נהפכה לזירה רלוונטית למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות. "יש תופעה שעקב הכישלונות באוקראינה רוסיה נדחקת מרשימות הצטיידות של לקוחות, ואלו עשויים לפנות ליצרנים ישראליים. יש כבר מדינות שהחליפו את רוסיה בספקים אחרים. כדי לחדור לנישות האלו יש מקום לשת"פים של חברות בארץ עם תעשיות אמריקניות ואירופיות בתחומים שבהם אנו חזקים".  ד"ר גוטרמן משוכנע שאוקראינה חייבת להיות גם זירת למידה לישראל: "עלינו ללמוד את לקחי הציודים השונים באוקראינה, בעיקר את לקחי הפעלת הכטמ"מים האיראניים בלחימה שם, על מנת לשפר ולשדרג את הציוד שלנו".  המלחמה נכנסת לשנתה השנייה. העם האוקראיני מחזיק מעמד בעזרת תכונות שהן היפוך מדויק של השגיאות שעשה פוטין: שילוב של תמיכה אזרחית נרחבת, הנהגה ומנהיגות נחושה, יחסי ציבור מצויינים בעולם, טקטיקה צבאית, ומעל לכל – אומץ לב ציבורי צבאי ואזרחי ומוכנות לא להיכנע.