ימי הסגר הראשון של הקורונה תפסו קמעונאיים לא מוכנים: עם אתרי אינטרנט לא מעודכנים, ללא שירותי און ליין כלל או עם הישענות על משלוחים לנקודות חלוקה, בלי מערך טלפוני יעיל ועם הטיה ברורה להשקעה ברצפת מכירה. אותם המשווקים ניצלו את חודשי החזרה לשגרה על מנת ליישר שורות, ומגיעים לסבב השני של הסגר עם אתרי מכירות און ליין מעודנים, ולאחר חודשים של תרגול מכירות במרחב הדיגיטלי, לצד המרחב הפיזי.

"תעסוקה" היא המילה הבולטת היום. אנשים מחפשים דרכים להתפרנס, והעולם שבחוץ אינו מאיר להם פנים. חברה שקרנה דרך מסיבות אלה ממש היא Fiverr , זירת מסחר גלובלית מקוונת לשירותים דיגיטליים, המאפשרת לפרילנסרים מוכשרים להציע את שירותיהם ללקוחות ברחבי העולם. הפלטפורמה נוסדה על ידי מיכה קאופמן ועלתה לאוויר לראשונה בשנת 2010 במטרה לתת לכל עצמאי, בכל תחום ובכל מקום בעולם, את הפלטפורמה שתעזור לו להציע את השירותים שלו למי שמחפש אותם. הרעיון נולד מתוך ההבנה שתהליך העסקת פרילנסרים אינו יעיל: מי שחיפש להעסיק פרילנס בזבז את הזמן במהלך חודש כדי למצוא את האדם הנכון. פגישות בבתי קפה, הצעות מחיר, כתיבת חוזים וכיוב'. אחרי כל אלו הפרויקט התחיל, אך ללא ידיעה איך ומתי הוא יסתיים, או כמה הוא יעלה בסופו של דבר. ב-Fiverr שמו לב שהמצב הזה מאפיין שוק גדול מאד בו זמנית. הקורונה נתנה לפייבר רוח גבית חזקה שהניפה את הביקוש והמודעות ליתרונות והערך המוסף של הפלטפורמה. הביקוש הגדול האיץ את הצמיחה של החברה. עוד לפני הקורונה, משך הזמן הממוצע שנדרש למציאת פרילנסר והעסקתו בעולם הלא מקוון עמד על כ-30 יום. פייבר כיווצה את הזמן הזה ל-15 דקות. בתחילת הדרך פרילנסרים היוו 30% מכלכלת ארה"ב, כיום הם מהווים כמעט 50% והמספר ממשיך לגדול בעקבות הקורונה. המגפה והמשבר העולמי יצרו מציאות חברתית וכלכלית חדשה. בפייבר פיתחו כלים וטקטיקות שעוזרים ותומכים בחברי הקהילה להמשיך ולהתקדם בתקופה זו.

NEWSRAEL הוא סטארט אפ תקשורתי ישראלי המספק חדשות באנגלית לאוהדי ישראל ברחבי העולם בפיד דינמי 24/7. תוך פחות משנה התברג המיזם בטופ 100 בחנות האפליקציות של גוגל. "עשייה ציונית מודרנית, חשובה מאין כמותה"

"קלרסקה", טכנולוגיה דנית חדשנית לטיפול בבעיות עור, מושקת בישראל: "החומר הופך אנרגיית אור לחומרים פעילים וגורם לתהליך ריפוי טבעי של עור הפנים"

הסייבר ההתקפי אינו תחום חדש. מטרתו היא לאתר חדירות אינטרנט ורשת באתר הלקוח, ומתמקד בעיקר בדרכים בהן ניתן לפרוץ אליו ולתקוף אותו, בדרכים שונות. היום קיימות חברות ייעוץ המתמחות בסייבר, המציעות את השירות הזה. הן לומדות את הלקוח והארכיטקטורה שלו, ואז מתנהגות כהאקר כשכל האמצעים כשרים. בסופו של התהליך, הן מפיקות עבור הלקוחות השונים דו"ח המפרט את החורים באבטחה, נקודות חולשה שעשויות להיות מטרה למתקפות או כאלה שניתן לעקוף אותן בקלות, וחלקן אף ממליצות על מוצרי אבטחה שונים לתיקון הכשלים. בסטארטאפ פרימטר איקס PerimeterX המתמחה בהגנה על אתרי מסחר אימצו את השיטה, אך מתמקדים בסייבר הגנתי. המשמעות היא שהחברה מפתחת מוצרים המאפשרים ללקוחותיה להתמודד עם שלל איומים בעולמות הווב. למשל, עם העלייה ברכישות אונליין עקב הקורונה, גדלה כמות מתקפות הבוטים על אתרים ברחבי העולם, ועל כן גדל האיום שמייצרות אותן מתקפות. בתוך המציאות הזו, תפקידו של Red Team Lead או ה Offensive research, כפי שהוא נקרא לעיתים, להשתמש בכל כלי שנראה לו מתאים - מכלים המוכרים בשוק, ועד לכתיבת מתקפות עצמאיות, על מנת לתקוף אתרים של לקוחות, מתוך מטרה מודעת לאתגר ולעקוף את מוצר האבטחה שהחברה מפתחת, מבלי שיש להם היכרות מוקדמת עם הקוד עליו מתבסס המוצר. הצוות רוכש כלי בוטים זדוניים ברשת, משתמש בסקריפטים ידועים של מתקפות ומוצא דרכים לקחת את המתקפות המוכרות, צעד אחד קדימה, על מנת לשפר את המוצר עוד יותר. הצוות למעשה ניכנס לנעליהם של תוקפים אפשריים המתכננים מתקפה זדונית, ומחפש כל העת דרכים להתקדם ולאתר חורים במוצר, שטרם נתגלו.

התקופה הזאת מחייבת אותנו להיות זהירים בעניין הצרכני. תו סגול, מסכות, קניות אונליין - כל אלה מושגים שנטחנו בחצי השנה האחרונה עד דק. להזמנת משלוחים מהסופר התרגלנו כבר מזמן, גם עם בגדים אונליין אנחנו מסתדרים היטב - אבל מה לגבי מוצרים לטיפוח הגוף והבית שדורשים שימוש בחושים כדי לבחור מה שמתאים לנו? "בבחירת הריח יש לקחת בחשבון שלכל חלל יש ריחות שמתאימים יותר ופחות", מסבירה לירון פוזננסקי, מנהלת הדרכה ברשת SABON, "כך, למשל, מומלץ בחללים כגון שירותים ומקלחת ניחוחות דומיננטיים יותר, ובחדר השינה מוטב ניחוחות מרגיעים כמו הלבנדר והמאסק. לרוב הבחירה נעשית על העדפה של ריח פירותי דומיננטי או פרחוני נקי ועדין. בבחירת ריחות בקניות אונליין, מי שאהב פצ'ולי לבנדר וניל בקרם גוף יאהב לרוב גם את הריח לבית".

בימים אלה אנחנו מציינים את תחילתה של שנה חדשה, מאתגרת ומיוחדת. שנה שנפתחת בתקופת סגר בה כולנו נתמודד עם השלכות הקורונה, אך טומנת בחובה גם בשורה משמעותית למשק הלאומי ולציבור בישראל. תשפ"א תירשם בהיסטוריה הישראלית כשנת הנמלים, בה נפתחו שני נמלים חדשים בארץ - נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד. שנה שבה הענף ייפתח לתחרות וייתן דחיפה משמעותית הכרחית לקידום המשק והכלכלה הישראלית, הנחוצה כל כך במיוחד בתקופה זו. 99% מסחר החוץ של המדינה מגיע דרך הים, ועל כן ענף זה הוא בחזית הכלכלה הישראלית. אחד הצעדים המשמעותיים לקידום הרפורמה בענף, שיוביל לשיפור רמת השירות, מתרחש בימים אלו והוא המעבר של מחלקת הים בחיפה ואחריה מחלקת ים אשדוד, תחת חברות בנות של חברת נמלי ישראל. זהו מהלך שיוביל למהפכה הנדרשת במתן שירותי תעבורה ימית במרחב הנמלי, שתבוא לידי ביטוי בקבלת שירות יעיל, שוויוני ובטיחותי. מתן השירותים הימיים ובכלל זה הכנסת האוניות והוצאתן מבריכת הנמל יבוצע באופן שוויוני לכל הנמלים והמסופים שבמרחב הנמלי ויוביל בסופו של יום לרווחה כלכלית לסחר החוץ של מדינת ישראל. מעבר מחלקות הים ופתיחתם של הנמלים החדשים הם חלק מרפורמה בענף כולו, אשר הוכרזה בתחילת שנות ה-2000 על ידי משרדי התחבורה והאוצר כרפורמה חשובה לכלכלה הלאומית. הסיבות שעמדו מאחורי הרפורמה תקפות ונכונות גם היום, אם לא יותר, וללא צעד חשוב זה לא נוכל להביא לשינוי והמצב הישן יישאר על כנו.

בימים בהם השוק מוצף במחפשי עבודה, חברות ההשמה מהוות עזר שחוסך לכם משאבים, זמן וכסף. איך זה עובד, כיצד הן מובילות את התהליך ומהם הערכים המוספים החשובים שניתן לקבל? אורית יחזקאל, סמנכ"לית בקבוצת Manpower, עם כל ההסברים שחשוב לדעת - במיוחד היום