אחרי שפולין הייתה המדינה היחידה ששופטיה העניקו לישראל דוז פואה - 12 נקודות - בגמר האירוויזיון שנערך אתמול בווינה, התעוררה סערה - ודווקא מגישת הניקוד מטעם פולין חטפה תגובות קשות על החלטה זו. לאור זאת, היא פרסמה הודעה מאוחר בלילה שבה הבהירה שאין לה קשר לניקוד ולהחלטות המקצועיות. "אני לא מוכנה לקבל את השנאה שנשפכת עליי", כתבה. "אני הדוברת של חבר השופטים הפולני, ולא חברה בו. לא לקחתי חלק בהצבעה. אני מקבלת את התוצאות ממש רגע לפני העלייה לשידור, ולכן אני לא יכולה להתנות את התפקיד שלי בתוצאות ההצבעה של השופטים. אין כאן מקום לדעותיי הפרטיות. זו הייתה הפעם השנייה שלי בתפקיד הזה, ואעשה זאת שוב בשמחה".

חוק הגיוס חוזר לדיונים בוועדות וצפוי להגיע למליאה רק בתחילת עד אמצע יוני. המתלבטים בקואליציה חייבים לתמוך בו. מדובר במהלך היסטורי וחיוני לשמירת הגוש כולו

לקראת ההצבעה על פיזור הכנסת, גובר החשש מפני שחיקת האמון במוסדות המדינה ובמערכת הבחירות - לצד טענות כי נתניהו ינסה למשוך זמן, לעצב את מועד הבחירות מחדש ולבסס סביבו מערכות נאמנות פוליטית

בחינה שנעשתה באגף כוח האדם בנוגע למצב כוחות הסדיר מעלה כי הם ממלאים פי שתיים משימות מבעבר. בשל העומס, כיום הלוחמים לא יורדים מתעסוקה, אין אימונים והם רק ממלאים משימות מבצעיות בקו הגבול או בעומק שטח האויב. בנוסף, הכוחות מבצעים פי 10 משימות במערך מילואים בהתאם למה שציפו לפני7 באוקטובר. לפני המלחמה פעלו לפי חוק המילואים - 21 יום פעם בשלוש שנים, כשכעת הכוחות שירתו ב-3 שנים 240 מינימום. חרף מצוקת כוח האדם משבחים בצה"ל את המוטיבציה הגבוהה של המלש"בים. בהתאם לכך פועלים בצה"ל לקדם הצעת חוק להארכת שירות ל-36 חודשים לטווח של חמש שנים, שעברה בקריאה ראשונה ומאז היא יושבת על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון. בזמן הזה,כדי לגשר על הפערים ההולכים וגדלים יהיה על צה"ל לגייס ולהכשיר חטיבת חרדים לוחמים נוספת, בנוסף לחטיבת חשמונאים. את החוק המדובר כורכים בממשלה בחוק הגיוס לחרדים ולכן לא דנים בחוק הארכת השירות. באכ"א הדגישו כי הצורך המבצעי גדל באופן משמעותי ולכן אם התחילו את 2026 עם 55 ימים בממוצע לשנה, בפועל כבר עומדים על 80-100 ימים בעקבות מבצע שאגת הארי.

לפי החשד, חברי החוליה פרצו לדירות של קשישים עריריים - שחלקם נפטרו - התחזו אליהם מול בנקים וחברות אשראי, וביצעו עבירות הונאה וזיוף בהיקף של כ-10 מיליון שקלים. חמישה חשודים, בהם קטין בן 15, נעצרו הבוקר בתום חקירה סמויה של משטרת תל אביב

היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (ראשון) לבג"ץ הודעה על צירוף תצהיר ובקשות נוספות במסגרת העתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. במסגרת ההודעה הוגש תצהירו של תא"ל ג', הקצין שחקר את פרשת הפעלת אורי אלמקייס. לפי ההודעה, התצהיר נחתם מול פרקליט מהפרקליטות הצבאית הראשית, ללא מעורבות של אנשי היועצת המשפטית לממשלה בהכנתו או בשיח עם המצהיר. עוד נמסר כי התצהיר סווג כ"סודי ביותר" על ידי גורמי הצבא, ולכן בשלב זה הועבר לעיון שופטי בג"ץ בלבד, במעטפה סגורה. בנוסף הודיעה היועמ"שית כי בכוונתה לצרף חומר חסוי נוסף, הכולל התייחסות ראשונית שהועברה ליו"ר הוועדה למינויים בכירים, מסמכים מתיק החקירה של שב"כ שעליהם נסמכה עמדתה, וכן מכתב מראש המוסד שביקש להעבירו ישירות לשופטי בג"ץ. בפרקליטות ביקשו לאפשר השלמת טיעון נוספת, בעל פה או בכתב, בטענה שהדיון הקודם התקיים מבלי שבית המשפט נחשף למכלול החומר החסוי הרלוונטי.

דריכות שיא סביב מיצג הנובה בלונדון: השלט המרכזי של מיצג הנובה, שנתלה בימים האחרונים באזור האירוע כחלק מההיערכות לפתיחה הרשמית, הוסר לבקשת משטרת לונדון בעקבות חשש לאירועי אנטישמיות, הפרות סדר והפגנות טרם פתיחת המיצג. על פי גורמים, משטרת לונדון ביקשה לצמצם ככל האפשר את החשיפה המוקדמת למיקום המדויק של המיצג, מחשש לניסיונות לארגן מחאות קיצוניות או אירועים ביטחוניים סביב האתר עוד לפני פתיחתו לציבור. בהתאם לכך, הוחלט כי השלט יוצב מחדש רק ביום פתיחת המיצג הרשמי במהלך השבוע הקרוב. בשלב זה, מיקום המיצג נשמר תחת מעטה סודיות מוחלט וטרם פורסם באופן רשמי לציבור הרחב. ההחלטה התקבלה כחלק ממערך אבטחה חסר תקדים שמובילה משטרת לונדון בשיתוף גורמי הביטחון והפקת מיצג הנובה בעיר.

סוכנות הידיעות בלומברג מדווחת היום (ראשון) כי למרות הפסגה בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג והקריאות לפתוח מחדש את נתיב השיט, לא הושגה פריצת דרך בנושא. באיראן הבהירו כי חזרת התנועה במצר תלויה בסיום המלחמה עם ארצות הברית וישראל - ובוושינגטון חוששים מהמשך זינוק במחירי האנרגיה, בייחוד טרם בחירות האמצע המתקרבות. על רקע הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם הנשיא האמריקני, כשעל פי ההערכות סבב לחימה נוסף היה בדיון. על פי הדיווח, בטהרן הבהירו שמעבר חופשי במצר יתחדש רק לאחר סיום הלחימה, אך במקביל מאותתים כי איראן מתכוונת להמשיך להחזיק במידה מסוימת של שליטה על נתיב השיט גם לאחר המלחמה. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר כי איראן תפעיל מנגנוני פיקוח ושליטה "יעילים ומקצועיים" במצר במסגרת החוק הבינלאומי.