כשאנחנו ילדים, זה בסדר שקשה לנו לשבת וללמוד. שאנחנו לא מסודרים, ששכחנו שוב את המחברת ושאיבדנו את המעיל. זה משפיע על הערך העצמי שלנו, אבל זה לא קריטי. כשאנחנו בוגרים, זה יכול להרוס לנו את החיים. טור

להתמקד בתודעה של הפעוט ולא בהתנהגות, לזהות רגשות "קשים" ולתת להם שם, לחפש את המשמעות ולהבין שהתקף זעם הוא רק צורת תקשורת: חוקרות מאוסטרליה מסבירות מה קורה לנו ולילדים שלנו בגיל שנתיים - ואיך להתמודד

איך אנחנו יכולים לסייע לילדים שלנו להתמודד במפגש עם אנשים עם מוגבלות? אולי הדבר הראשון שכדאי שנלמד אותם הוא שכולנו שונים זה מזה, ושכל אחד מאיתנו הוא מיוחד. ולא פחות חשוב – דברים עם הילדים על הנושא בפתיחות, קבלו את המבוכה שלהם, וכמובן - תנו תמיד דוגמה אישית

יוזמים איתם שיחה במהלך הארוחה, מקשיבים למה שעל ליבם, מבהירים להם שזה בסדר לפחד, אבל לא מראים בהלה ומסבירים שמדובר באירוע נדיר. פסיכולוגית עונה